מצד אחד, כל הכבוד לירון אברהם. מגיש אחרי מגיש ברצועות אחר הצהריים של חדשות 12, כולם נדהמו לגלות עד כמה מפורט התיאור של הכתב את הסרטון של יחיא סינוואר שנמצא בידי צה"ל - זאת למרות שהוא עצמו לא צפה בו בכלל. יש שם ילדה שמחזיקה בובה, הוא סיפר להם, וכפכפי אדידס, ושיירה שסינוואר אחרון בה, וכמובן את "אוזני הפייפר" שלו שגרמו לכמה צחקוקים באולפן. מצד שני, כמה מסובך זה כבר יכול להיות? כל מה שנדרש מאברהם זה לתאר מפי מקורותיו סרטון שבגדול, אין יותר מדי מה לתאר בו.
אם מדובר היה בתיעוד עדכני באמת של סינוואר, כפי שהכתבים הצבאיים טוענים שיש לישראל, אדרבא. אבל הסרטון שהטריף אמש מדינה שלמה עוד לפני שנחשף צולם ב-10 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה שזהו היום ה-131 שלה. אם היה שם מידע קונקרטי על מיקום האיש או עצם מנוסתו, כמובן שיש סיבה לפרסום וחגיגה. כנ"ל לגבי מצב שבו הסרטון היה חושף אות חיים מחטופים או מעשה שהיה מבייש את סינוואר מול תושבי עזה. כל מה שמפריד בין ישראל של 13 בפברואר לזו של 14 בפברואר, הוא שעכשיו כולם יודעים שלפני ארבעה חודשים סינוואר ואוזני הפייפר שלו עמדו על הרגליים איפשהו מתחת לאדמה. והבעיה בפרומו שהשתלט על ערב שלם רק בשביל אנטיקליימקס עצום איננה של התקשורת, שמילאה את תפקידה נאמנה, אלא של דובר צה"ל שנסחף אחר הפסטיבל במקום להצניע תיעוד צנוע גם ככה.
למען הסר ספק, טוב שהתיעוד הזה נחשף - ואפילו חבל שזה קורה רק עכשיו. כל נכס הסברתי או מורלי, קטן ככל שיהיה, הוא מבורך. אבל אלמלא דובר צה"ל היה מחכה עד לשעת צפיית השיא (אחרי מסכת התייעצויות שלכאורה הגיעה עד לראש הממשלה), היה נחסך מאזרחי ישראל החרדתיים המשחק המקדים המיותר בהיסטוריה. וזו כמובן לא אשמת דניאל הגרי עצמו, דובר שעושה את יחסי הציבור שנדרשים ממנו ועל אף זכויותיו הרבות, מרגע עלייתו לפודיום הוא בגדר פרזנטור. זאת אשמת מערך הדוברות כולו, שבשם ערפל הקרב שכח איפה נמצא סדר העדיפויות. רק אחרי ההתפארות חסרת הטעם על תיעוד חצי אפוי שהושג במועד לא ברור, הגרי עבר לעדכון על הפצועים מהירי לצפון. מאז הצהרתו, אישה אחרת בחזית הזאת כבר שילמה על כך בחייה.
לכן, עם כל הרצון בהצלחתם של הגרי ואנשיו, היה קשה שלא לחייך כשהקארמה נכנסה לאירוע. תחילה היה זה ריצוד ששיקף חלקים מהתיעוד המיוחל, והפך את מעמד החשיפה לפוטומונטאז' פסיכדלי עם דובר צה"ל בתפקיד האור בקצה מנהרת הטרור של סינוואר. המכשול הטכני הזה - ששודר בזמן אמת בכל הערוצים - נבלם אחרי זמן מה, ואז הוחלף בתיעוד "נקי" שנתקע תוך רגע והיה צריך לטעון מחדש. כל זה, יש להזכיר, עם סרטון בן ארבעה חודשים שככל הידוע לא הגיע לידי ישראל רק ביממה האחרונה.
לא מעט דובר בחודשים האחרונים על דמותו של סינוואר, מהאסים הכי גדולים בחפיסת הקלפים הצה"לית. אחת האנקדוטות הקבועות עליו היא שליטתו בעברית ונטייתו לצפות בטלוויזיה ישראלית. אפשר רק לקוות שהקרקס שדובר צה"ל נסחף אליו אמש - ומן הסתם נועד בראש ובראשונה כדי לאותת לסינוואר שהצבא בעקבותיו - לא הגיע למחילה שהוא מסתתר בה. אם ערב חדשות שלם מופקע לטובת סרטון מהגב שצולם לפני הכניסה הקרקעית, לא בטוח שסינוואר הוא זה שצריך לפחד. אולי אלה דווקא הישראלים שסומכים על צה"ל בעיניים עצומות יותר מאי פעם במשימת החיסול הזאת, רק בשביל לפקוח אותן ולגלות את דובר צה"ל מפקשש במשימה התקשורתית האחת שהייתה לו באותו יום.