אביחצרא, אבוחצירא או אולי אבחצירא? לשאלה הזאת דווקא לא תמצאו תשובה ב"הבבא סאלי: הצדיק האחרון", הדוקו של רפאל בלולו ("משפחת המרגלים") ב-HOT8 - אבל זה לא פוגע בעושרו התרבותי של הסרט החדש שלו. ולמרות ששמו מתייחס לרב הכי ידוע במשפחה, "הצדיק האחרון" מעלה על נס את השושלת היהודית-מרוקאית כולה. מראשית הדרך לפני 200 שנה, ועד לדורות הבאים והמודרניים שפתחו את הדלת למפלגת ש"ס.
אחד ממרואייניו של בלולו מגדיר את הבבא סאלי כ"הרב עובדיה של פעם" - הזמנה שאין מוצדקת ממנה לדאבל פיצ'ר שקשה מאוד לממש עם "מלך הספרדים", סרט דוקו אחר שעלה מוקדם יותר החודש אצל המתחרה yes. אבל האמת היא שיחד עם דוקו נוסף שיעלה החודש ב-HOT8, הסדרה "שאגת ש"ס", מדובר בטריפל פיצ'ר שנוחת על הטלוויזיה בעת נפיצה מאין כמותה. ודווקא בגלל הנפיצות הזאת כל כך משמח לראות סרט שלא בא להטיף ולא בא להתסיס, אלא רק לעורר געגוע.
הגעגוע לבבא סאלי ניכר לכל אורכו של "הצדיק האחרון", בעיקר בשיחות עם הרבנים והאנשים השונים שנתקלו בו. כי כפי שבלולו מיטיב להסביר בשעה ומשהו שיש לו, הבבא סאלי הוא הרבה יותר ממותג או מרצ'נדייז במחיר מופקע, אלא גם רעיון. לכן זה אפילו לא מאוד משנה אם הסיפורים השונים והמשונים עליו נכונים או לא. בטח כשקורות החיים הכן ידועות שלו ושל השושלת הן כל כך ייחודיות: הנזיפות של הבבא חאקי במשפחות מאביבים שרשמו את ילדיהן לחינוך ממלכתי, ומותו בתאונת דרכים. המהפכה הקטנה של אהרון אבוחצירא (שהספיק להתראיין לסרט לפני מותו) במפלגת המפד"ל, וההסתבכות שלו בפלילים. או ההחלטה של הבבא סאלי להתחיל מחדש את חייו בישראל, כשהוא כבר בן 80. ובזכות האנקדוטות הללו, "הצדיק האחרון" מראה בחוכמה כיצד שושלת אחת רצה כדי שמגזר שלם יוכל לרוץ מהר יותר - אם לא לבקו"ם, אז לפחות לבית הנבחרים.