כל אחד מששת הפרקים של "אצלי הכל בסדר" ("Totally Completely Fine"), שעלתה ל-HOT, yes וסלקום TV, נפתח בשקופית אזהרת טריגר, בגלל העיסוק של הסדרה באובדנות. אז הנה החדשות הטובות, שהן אולי בעצם לא כל כך טובות - למרות הנושא של הסדרה, אין בה עיסוק עמוק במיוחד בהתאבדות.

ויויאן (תומאסין מקנזי הניו זילנדית, שגילמה את הנערה היהודיה אלסה ב"ג'וג'ו ראביט") היא צעירה אבודה כמיטב הקלישאות הטלוויזיוניות. היא אוהבת סמים, מסיבות, סקס ללא רגשות ולמרוח אייליינר בטכניקת ג'ני האמפרי. ואם כבר קלישאות - לדבריה של ויויאן, ולפעמים גם לדברי הסובבים אותה, היא "תמיד הורסת הכל".

אבל מאחורי הקלישאות האלה יש רקע פסיכולוגי מוצדק ולא פשוט. כשוויויאן הייתה ילדה, היא הייתה במושב האחורי של הרכב בזמן תאונה בה שני ההורים שלה נהרגו ורק היא שרדה. היא לא זוכרת מה היו נסיבות התאונה, אבל היא בטוחה שהיא באשמתה. לאחר מותם של הוריה, סבה וולט אימץ אותה ואת שני אחיה - הנדריקס וג'ון.

הסדרה מתחילה עם מותו של וולט, שלמורת רוחו של האח הבכור ג'ון, מוריש דווקא לוויויאן הבלתי-מתפקדת את הבית שלו, עם חצר אחורית שמשקיפה על הים. מיד לאחר שהיא עוברת להתגורר בו, ויויאן פוגשת את איימי, כלה במנוסה שרוצה לקפוץ מהצוק שנמצא מאחורי הבית. היא משכנעת אותה לא לעשות זאת ואיימי מחליטה להישאר לגור עם ויויאן. מהר מאוד, השתיים מגלות שהצוק הזה הוא מקום עלייה לרגל למבקשים להתאבד, שסבה הקדיש את חייו להצלתם - ולמעשה הוריש לה לא רק את הבית, אלא את המשימה הזאת.

מכאן, אפשר כבר פחות או יותר לצפות את ההתרחשויות. למרות הרעיון המקורי, ההתפתחויות הרגשיות של "אצלי הכל בסדר" הן משהו שכבר ראיתם מיליון פעם בטלוויזיה. ויויאן חושפת לאט לאט את העבר שלה והשדים הפנימיים, יוצרת קשרים אנושיים ומוצאת מטרה בחיים שגורמת לה לסיפוק וגדילה. תוך כדי, היא מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם אחיה. ג'ון, שהיה בן 17 כשהוריו מתו, נכנס מהר מאוד לתפקיד המבוגר האחראי, ועדיין נוטר טינה לוויויאן והנדריקס על כך שתפסו את כל המרחב הרגשי של סבם. הנדריקס, נשוי ועם שתי תאומות בנות 3, מנסה בקושי רב להיאחז במשפחה הלכאורה-מושלמת שלו, שאותה הוא רצה נואשות כדי למלא את החור בלב.

במקביל, ויויאן מכירה את דיין - שכן חתיך ונוירוטי עם דוקטורט בפסיכולוגיה (אך ללא מטופלים) שעוזר לה להבין מה עובר על מתאבדים ברגעים שבין קבלת ההחלטה לביצוע שלה, לפחות על פי הספר. וספוילר/אזהרת טריגר - ויויאן לא מצליחה להציל את כולם.

"אצלי הכל בסדר" היא קומדיה שחורה שאפשר לראות די בבירור את מקורות ההשראה שלה. יש בה קצת מהמרכיבים של "עמוק באדמה", היא שואלת כמה כלים טלוויזיוניים מ"פליבג" (למרות שהיא לא טובה כמוה, אבל איזו סדרה כן?) ויש בה גם קצת מאחיותיה האוסטרליות "קבלו אותי" ("Please Like Me") ו"הכל יהיה בסדר" של ג'וש תומאס. אפשר לראות בבירור גם את המגרעות שלה - מקנזי היא לא שחקנית יוצאת דופן וגם הדמות של ויויאן לא כתובה באופן מספיק מורכב או מסקרן כדי לעורר הזדהות. בנוסף, למרות שהסדרה עוסקת בהתאבדות, היא לא ממש עוסקת באובדנות ולא נכנסת לעומק של הפרופיל הנפשי של המתאבדים. כאמור, יש בכך יתרון וגם חיסרון - זאת לא סדרה שתשאיר אתכם מדוכאים ומהורהרים.

מתוך
מתוך "אצלי הכל בסדר"|צילום: באדיבות yes ,HOT וסלקום TV

המגרעות האלה יכולות לתסכל לפעמים, אבל התוצר הסופי הוא עדיין מוצלח. דמויות המשנה, ברובן, כתובות ומשוחקות הרבה יותר טוב מוויויאן עצמה. בעיקר בולטים אחיה הגדול ג'ון, שמגולם על ידי שחקן התיאטרון האוסטרלי רוואן וויט, והאקס המחריד של איימי - ג'ורג', שהסוג הספציפי של הגבריות הרעילה שלו הוא מציאותי במיוחד. למרות ש"אצלי הכל בסדר" מפספסת הזדמנות לדבר על התאבדות באופן שירגיש חדשני או מאיר פינות חשוכות של התופעה שאולי לא הכרנו, כל שאר המרכיבים מייצרים דרמה קומית חמודה מאוד, מצחיקה ומרגשת לעתים, על משפחה לא מתפקדת והקושי האינהרנטי של החיים האלה, שהוא פשוט לצלוח אותם. צפיית חובה? לא. אבל גם לא צפייה שתתחרטו עליה.