רוני קלדרון לא היה סתם ילד פלא, אלא אחד שגם ממש יודע שהוא כזה. הנער שגדל אצל סבתו בשכונת שבזי של שנות ה-60 הפך כבר בגיל 17 לכוכב הנבחרת הבוגרת של הפועל תל אביב, ואז הגיעה ההצעה מאלופת העולם ההולנדית אייאקס - ולא סתם הצעה, אלא כזו שאנשי הקבוצה יצאו מגדרם כדי להחתים אותו עליה. אבל הכדורגלן הגדול של הסבנטיז הפך לאחד העבריינים המסקרנים של האייטיז, ובעשורים שחלפו מאז לא ברור לאן נעלם. או אם הוא בכלל בחיים.
"מבוקש: רוני קלדרון", סרטם של ארז לאופר והילה מדליה ששני חלקיו זמינים ב-yes דוקו, לוקח את הזמן בהתרפקות של החברים ובני המשפחה על הכדורגלן שנהנה להתווכח, להתחצף ובעיקר להתגרות. פרחח ש(כמעט) תמיד ידע ליפול על הרגליים, ושהרגליים שלו היו אמורות לקחת אותו לפסגות הכי גבוהות. יש שם התבססות נרחבת על ריאיון ישן של קלדרון עם רפי רשף - כשמי שמגלם בקולו את קלדרון הוא השחקן יובל סגל - ועדויות של עמיתים כמו שייע פייגנבוים ומוטל'ה שפיגלר. יש אפילו סיפור מפתיע על צ'ק אחד מטינה טרנר. אבל אז, ממש בנקודת האמצע שלו, הסרט מחליף דיסקט.
למרות שסיפורו של קלדרון לא בדיוק תפס חלק מהפולקלור המקומי, רצף האירועים המסחרר שהגיע אחרי ימי השיא שלו בכדורגל הוא כזה שקשה להאמין שהיה אמיתי: סחר בסמים, בריחה מהכלא ומהארץ (אחד המרואיינים אפילו מודה שעזר לו), ניתוק מוחלט מהאנשים הקרובים לו, כל מה שיוצרי דוקו טובים צריכים בשביל לברוא מיתוס. ולאופר ומדליה עושים בדיוק את זה, תוך ניצול הזדמנות שלא חוזרת על עצמה הרבה - לשלב בין שני הז'אנרים האהובים מכולם. חציו הראשון של "מבוקש: רוני קלדרון" הוא דוקו-ספורט, השני הוא דוקו-פשע. והמכלול הוא של פרשה עם יותר תהפוכות מהתסריט של "תפוס אותי אם תוכל".