מאז 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה כמעט כל ביקורת על סדרה או סרט, במיוחד כאלו שמכילים תכנים אלימים בוטים, מלווה בצמד המילים הלקוני "אזהרת טריגר". קשה עד בלתי אפשרי לומר בנקודת הזמן הנוכחית עד כמה הפצע הפתוח הגליד, אם בכלל, וכמה זה אפשרי באמת לשבת בניחותא ולצפות בתוכן אלים או מטרגר במיוחד. ב"קונפליקט" ("Conflict"), המיני-סדרה דוברת הפינית מבית קשת אינטרנשיונל שכל ששת פרקיה זמינים עכשיו ב-HOT וב-FreeTV, יש לא מעט אירועים שכאלה. אבל כדאי באותה הנשימה להרגיע, ולציין שהם לא אלימים ברמה קיצונית ויוצאת דופן.

בערב חגיגות אמצע הקיץ המסורתיות בפינלנד, צבא מסתורי פולש אל עיירת חוף מנומנמת וכובש אותה. בזמן שהאויב חסר השם והפנים מתביית לו באזור, הנשיאה הצעירה וחסרת הניסיון של המדינה מתחבטת בשאלה הגורלית אם לפתור את המשבר הצבאי-מדיני באמצעות כלים דיפלומטיים של משא ומתן והידברות, כפי שראש הממשלה ושאר עמיתיה הפוליטיים מציעים לה, או דווקא להשתמש בכוח הזרוע ולכבוש בחזרה את השטח. הסדרה מלווה מספר דמויות בקווי עלילה שונים, כשכל אחת מהן מתמודדת עם הקונפליקט בצורה אחרת.

כביכול יש כאן עלילה מלחמתית ומוכרת של סדרות אקשן שגרתיות, אבל "קונפליקט" מספקת מרחב מחייה גדול מאוד דווקא לדמויות הפועלות ולדיאלוגים - יותר מאשר לאירוע האלים עצמו. מיליטנטיות ולוחמנות בצד, "קונפליקט" עוסקת בלבטים הפנימיים והחיצוניים של הדמויות שלה, הן בקרב הצמרת הפוליטית והן בקרב האזרחים והחיילים בשטח. ולכולן כאמור מכנה משותף: דילמה מוסרית פנימית ומחויבות כלפי עצמן ובעיקר כלפי אחרים. הסדרה בוחנת את הרעיון הזה בכלים מעניינים, אבל היא חוטאת באיפוק מסוים, ולכן כל קונפליקט שכזה לא מרגיש מוכרע או פתור עד הסוף.

למרות שלא מדובר בסדרה מלחמתית פר אקסלנס, בכל זאת היה כאן מקום להגביר ולהרחיב את האלמנטים האלימים של "קונפליקט" כדי לייצר זעזוע אמיתי. אבל במבחן התוצאה היא לא מייצרת אפקט מהותי ומטלטל. מנגד, גם הדרמה בה לוקה מעט בחסר, בעיקר לאור העובדה שהדמויות עצמן לא מפותחות מספיק. בשורה התחתונה הסדרה מציגה גלריית דמויות מעניינת, אבל למרבה הצער הן נטולות עומק שמייצר אמפתיה למצבן. 

לצופה הישראלי לא יהיה קל לצפות ב"קונפליקט". אפילו שרמות האלימות בה סבירות וסבילות למדי, האירועים המתגלגלים שבה דומים באופן מחריד ומזעזע למה שקרה כאן לפני קצת יותר משנה. גם הדרמה שמתחוללת בחלונות הגבוהים של הפוליטיקה הפינית מזכירה שוב לצופים שמנהיגים פוליטיים הם בסך הכל בני אדם בשר ודם, עם דילמות בלתי אפשריות במשקל כבד, שמחויבים לקבל החלטות חורצות גורל ובמחיר הכי גבוה שיש. אך גם בקטגוריה הזו, "קונפליקט" מתקשה לצלול לעומק המוסרי-ערכי של הסיטואציה עקב ריבוי האירועים ופיזור תשומת הלב העלילתית.

על אף הטענות, "קונפליקט" בכל זאת ראויה לזמן צפייה. היא לא מושלמת, אבל היא מספיק קוהרנטית ומוקפדת כדי להחזיק את הקשב והריכוז של הצופה הממוצע. יש בה ניסיון אמיתי ואותנטי להביא תוכן פוליטי עדכני, חשוב, ועם אמירה ברורה. היא אולי לא חדה כתער, אבל המסר עובר - לא משנה איפה נחפש תשובות, אין אמת אחת וכל האפשרויות פתוחות. זה נשמע כמו קלישאה וניסיון זול לחנך את הקהל ולהטיף לו. אבל לא. זה מרגיש יותר כמו נאיביות פינלנדית חמודה ורצון להאיר, להעיר ולהביא לפיכחון גלובלי.