לא בטוח שסיסמת "העיקר שאומרים את השם שלך נכון" תקפה לגבי "איפה היית בהתנתקות". בשעות שקדמו לשידור הסדרה התיעודית החדשה של כאן 11, פרויקט מקיף לציון 20 שנה לקיץ ההוא, החל להתקלח בסמטאות הטוויטר ציוץ שמראה כיצד הפרומו לקראתה מוציא מהקשר באופן מוחלט את אחד ממשפטי המפתח בה. "אנחנו אולי הפסדנו בקרב הזה, במערכה הגדולה אנחנו ננצח, אנחנו אתכם", אומר שם הרב גדעון בשן, למרות שלפני אותה הוצאה ביזיונית מהקשר הוא אמר את ההפך. הפרומו יתוקן, עדכנו לאחר מכן.
זה משבר אמון שאסור לזלזל בו, כזה שהתחולל עוד לפני שידור דקה אחת מהסדרה בת שלושת הפרקים של איציק לרנר ואיתי לנדסברג-נבו - שלושתם נמסרו מראש לביקורת. רק שבפועל החשדנות מתגלה כיחסית מיותרת: "איפה היית בהתנתקות" מבינה טוב מאוד שאין לה מה לחפש באף אחד מהקצוות. לא בזה שבו אולפנים מתעלמים מהנושא כולל בדיונים הרלוונטיים ביותר, לא בזה שבו אולפנים אחרים מתייחסים לאירוע כאל הרעה החולה המקורית שבגללה הכל נהרס פה. אבל גם לעמית סגל מגיע שבאחת מתוך מיליון הפעמים שבהן הוא אומר "אבל ההתנתקות" מישהו ינהל איתו דיאלוג, והסדרה של לרנר ולנדסברג-נבו נוהגת בכולם בכבוד. בדיוק כפי שמתבקש ממנה, בדיוק כפי שנהגה בפרשת הפרומו. השד יודע שלא כל יוצרי הדוקו בישראל קשובים מספיק לכאלה רגישויות.
ההתנתקות היא למעשה האוריג'ין סטורי של הקומיקס שהוא ערוץ 14. ובעודה עוברת בין פרקי "ההחלטה", "הביצוע" ו"השבר" תוך קריינות של אוהד קנולר, "איפה היית בהתנתקות" בוחרת בטון הרבה יותר פייסני מזה שמאפיין את הערוץ ההוא (שגם מתכנן לשדר בשבוע הבא פרויקט דומה). דוגמה מצוינת לכך היא המרואיין המצוין יאיר ויזנר: גדל בנצרים, איבד סבא בפיגוע ונפצע ב-7 באוקטובר בכרם שלום לצד חבריו הקיבוצניקים. איש שאם היה רץ לכנסת רק על סמך זמן המסך שלו בסדרה, היה מקבל 120 מנדטים. אבל קשה לומר ש"איפה היית בהתנתקות" שומרת על האיפוק הזה לאורך כל הדרך - וניכר שהיא קצת מתענגת לציין כיצד נתניהו לחץ יד לערפאת בעוד ששרון לא, כיצד הוא הצביע בעד בשעה שריבלין התנגד. בפרק השלישי, כשהפילוג הנוכחי ואירועי המפתח שליוו אותו הם כבר לא רק תבלין אלא מנת ביניים, ההגינות וההוגנות האלה נפרמות.
ובכלל, עוד לפני אותה פרימה, יש מחיר לאיפוק הזה של "איפה היית בהתנתקות". מרוב מאמץ שלא לדרוך על אף מוקש מיותר, הסדרה לא פורצת דרך או מעוררת מחשבה מעבר למינימום הנדרש ממנה. יש אף לציין שברמה הוויזואלית היא לא-לא יפה - אלא פשוט כעורה, ממש מרתיעה בחוסר האסתטיקה שלה. "איפה היית בהתנתקות" היא כמו התלמידה השקדנית שמסכמת לכולם את החומר למבחן, אבל היא אפילו לא טורחת לארוז את זה בצורה אטרקטיבית או למרקר את הנקודות החשובות, אולי חוץ מזרקור מרתק על הקשיים הפסיכולוגיים של החיילים שנשלחו לפנות (או לגרש) את המתיישבים (או המתנחלים) מבתיהם. ועוד דבר שחשוב לחדד: מבחינת החומרים בעלי הערך שמוצגים בה או זהות המרואיינים, "איפה היית בהתנתקות" לא הישגית בשום אופן. תרימו טלפון לדן חלוץ, בוגי יעלון או גלעד שרון, והם כנראה יענו גם לכם.
