כלל ידוע בעולם ביקורות הטלוויזיה הוא שאם המבקרים לא קיבלו פרקים של סדרה לצפייה מוקדמת - מילא בישראל, גם באמריקה - זה אומר שלמישהו יש אינטרס ברור שאותם מבקרים לא יצפו בה. רגע אחרי שמפעל האסונות של ראיין מרפי הביא לעולם את הדרמה על הרוצח אד גין, וכשקים קרדשיאן משחקת בתפקיד הראשי, הכל הוגן (All's Fair) אותתה בכל הדרכים האפשריות שהם עומדים לשנוא אותה. ומה אתם יודעים, הם שונאים בהחלט: הביקורות הנדיבות נתנו לה אפס כוכבים, האחרות התחרו מי יקטול אותה באופן שנון יותר. אבל מה שרבות מאותן ביקורות פספסו הוא העובדה שהכישלון הזה לפחות מהנה לצפייה. וזה אכן כישלון שאין לתאר.לטובת הכל הוגן של הולו, שזמינה בישראל בדיסני+, מרפי והיוצרים השותפים גייסו אנסמבל נשי מרשים: קים קרדשיאן, נעמי ווטס, גלן קלוז, שרה פולסון, ניסי נאש-בטס וטייאנה טיילור - עם הופעות אורח של ג'ודית לייט, אליזבת' ברקלי, ברוק שילדס, ג'סיקה סימפסון, ג'ניפר ג'ייסון לי, אד אוניל וריק ספרינגפילד. רוב בנות האנסמבל מגלמות חברות בפירמה נשית של עורכות דין לענייני גירושים, למעט פולסון בתפקיד המתחרה הנבלית. תפקידי האורח הם של הלקוחות שמתייצבים בחדר הישיבות המהודר, ואת הטוויסט מספקת הדמות של קרדשיאן (שנמנית בין מפיקי הסדרה, לצד אמא קריס ג'נר) כשהיא מתגרשת בעצמה. זמן טוב לציין שלדמות הזאת קוראים אלורה גרנט, בעוד שדמויות אחרות בהכל הוגן עונות לשמות ההזויים לגמרי ליברטי רונסון או קרינגטון ליין. זה לא מגוחך ולא קאמפי, סתם מעליב את הקהל.לזכותן של כוכבות הכל הוגן ייאמר שכולן מתאמצות - מתאמצות לספק את תצוגות המשחק הכי גרועות שלהן, ומצליחות. חמושות בפרצופים חדשים ובמיטב חליפות העסקים, קשה להאמין שאלה התהומות שאליהן מידרדרות נשים כל כך מוכשרות. לטיאנה טיילור יש ממש עכשיו באזז אוסקר בזכות קרב רודף קרב, שרה פולסון תמיד הייתה העוגן האיכותי בסדרות של מרפי, גלן קלוז היא גלן קלוז. אבל כאן הן מדקלמות את השורות שלהן בכזו חוסר אמינות, תוך סנכרון מלאכותי בין השותפות לפירמה, שאין מצב שהן לא עושות את זה בכוונה. ולגבי קרדשיאן, שזהו תפקיד המשחק השני שלה אחרי אימה אמריקאית של מרפי: הליהוק שלה היה קריאת תיגר מובהקת על תעשיית המשחק, אבל אחד שאסור היה לפסול מראש. עכשיו אפשר. היא מזעזעת.פעם ב- יש בהכל הוגן איזו קריצה חביבה. נגיד הסלט המיקרוסקופי שמוגש לווטס בפתח הפרק השני (שלושת הראשונים, מתוך תשעה, עלו בבת אחת) או משפטים כמו חשבת פעם כמה מאושרים כולנו יכולנו להיות אם אמא שלך הייתה בולעת?. אבל שאר התסריט של הסדרה מופקע לטובת סיסמאות גירלבוס שמצליחות לפגוע בחמשת החושים בעת ובעונה אחת. מקוקטיילים לקוק-רינגס, הכל בפרק זמן של 24 שעות הוא כנראה המחריד מכולם. ואפרופו גירלבוס, למרות כל ההילה הפמיניסטית שעוטפת את הסדרה, את מבחן בקדל - כלי ידוע למדידת ייצוג נשי על המסך - הכל הוגן לא עוברת בשום שלב. יש בה המון נשים והן מדברות בלי הפסקה, אבל תמיד הן ידברו על בן הזוג הנוכחי או בן הזוג לשעבר.במנותק מהקשר יש כאמור ממה ליהנות בהכל הוגן - השד יודע שקיימות סדרות גרועות ומשעממות, והיא אולי גרועה יותר מגרועה אבל לפחות עושה חשק לראות אותה מתמוטטת עוד ועוד. רק שהקשרים לא חסר, בטח בסדרה שמוכרת את עצמה באמצעות קרדשיאן, ולכן צריך להזכיר: אחד החטאים הכי גדולים ביצירה הטלוויזיונית של מרפי הוא ההוזלה המוחלטת שהמגה-מפיק מבצע בכלים אומנותיים לגיטימיים ואף מומלצים. עיצוב ראוותני, צבעים בוהקים, טופ-שוטים שמלווים את הדמויות מלמעלה, שירי פופ שמשולבים בהפוך-על-הפוך, כל אלה היו פעם סימני זיהוי לסדרה על רמה והיום הם חלק בלתי נפרד מטראש גמור. בשלב זה, קים קרדשיאן משחקת יותר טוב משראיין מרפי יודע לייצר טלוויזיית איכות.