בסוף 2017 עלתה בנטפליקס "אפל" (DARK), הסדרה המקורית הראשונה דוברת גרמנית של ענקית הסטרימינג, שיצרו יחד בני הזוג בארן בו אודר ויאנטה פריס. בהתחלה מבקרים רבים אהבו להשוות אותה ל"דברים מוזרים", אבל ככל שהסדרה התקדמה, התברר שההשוואות הללו היו שטחיות ושמדובר בשתי סדרות שונות לחלוטין. "אפל" הייתה, כצפוי, אפלה הרבה יותר, עמוקה, פילוסופית ובעיקר דרשה מהצופים שלה תשומת לב מלאה וסבלנות. היא הפעילה את גלגלי המוח בצורה חסרת תקדים, גם בהשוואה לסדרות מסתורין אחרות. מי שהתמיד בה ונשאר לכל אורך שלוש עונותיה - נהנה מסדרה איכותית שנעשתה ברמה הגבוהה ביותר, וגם ידעה לרגש.
אך יותר מהכול, "אפל" הצליחה היכן שסדרות מסתורין רבות נכשלו ("אבודים", לא נשכח ולא נסלח) - היא הסתיימה בצורה מספקת שסגרה את כל הפינות, העניקה לצופים פתרונות הולמים וסיפקה תשובות כמעט לכל השאלות שעלו במהלכה. "אפל" אמנם פחות תפסה בישראל (אך בעלת קהל מעריצים נאמן מעבר לים), אבל היא בקלות ראויה להימנות בין סדרות הטלוויזיה הטובות ביותר אי פעם. ועם הציפיות הגבוהות הללו, צמד היוצרים של "אפל" יצאו לדרך עם סדרת מסתורין חדשה - "1899".
"1899" עוקבת אחר מהגרים ממדינות שונות על סיפונה של אונייה שיוצאת מלונדון לניו יורק. המהגרים אמנם מגיעים מתרבויות שונות, אבל הם חולקים גורל דומה - כולם מקווים להתחיל חיים חדשים בארה"ב. כשהם נתקלים באונייה נטושה בלב ים, דברים מתחילים להשתנות, אירועים ביזאריים מתרחשים בספינה, סודות נחשפים, תעלומות עולות והמסכות יורדות.
"1899" היא אמנם סדרת אנסמבל, אבל שתי דמויות בולטות במיוחד בששת הפרקים הראשונים (מתוך שמונה) - אייק, קפטן הספינה הגרמני (אנדרס פיטשמן, "אפל"), ומורה פרנקלין (אמילי ביצ'ם), אנגלייה שהפליגה כדי לחפש את אחיה הנעדר שהיה על סיפונה של ספינה אחרת שאבדה בים. היוצרים ידועים ביכולת הליהוק יוצאת הדופן שלהם והיא ניכרת גם כאן, עם צוות שחקנים בינלאומי מגוון, שמרכיב מעין מגדל בבל של שפות שונות, עם מחסומי שפה ופערים תרבותיים. בהתאם לכך, "1899" דוברת המון שפות, בין היתר: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית ודנית. כל זה הופך את אוניית המהגרים שבמרכז העלילה לאותנטית יותר, אך יש במגדל בבל הזה גם חסרונות. הבעיה העיקרית היא שלעתים קרובות מדי דמויות שונות פוצחות במונולוגים מול דמויות אחרות שלא דוברות את שפתן ולכן לא מבינות מילה ממה שנאמר להן. לא ברור אם היוצרים מנסים לשכנע אותנו שניתן להבין הרבה בעזרת שפת גוף בלבד, אבל זה יוצר תמונה לא הכי אמינה ולא הכי ברורה לגבי מערכות היחסים בין חלק מהדמויות.
בעיה בולטת נוספת ב-"1899" היא הקצב שלה, שבהחלט עלול להיות איטי מדי עבור צופים מסוימים. מי שראה את "אפל" יודע שהיוצרים אוהבים להשאיר את הצופים שלהם באפלה במשך זמן ממושך יותר מהרגיל, מה שעלול לדרוש מידה לא קטנה של סבלנות בזמן הצפייה. "1899" מתקדמת באיטיות, חושפת לאט ובזהירות פרטים נוספים, גם לגבי הדמויות וגם לגבי העלילה. אבל ייאמר לזכות היוצרים שפירורי הלחם שהם משאירים עבור הצופים מובילים תמיד למחוזות מעניינים והם מעוררים סקרנות שתעודד צפיית בינג'. ב-"1899" שום דבר הוא לא כפי שנראה, הדמויות נעשות מעניינות יותר עם התקדמות הסדרה ונראה כי למרביתן יש סודות אפלים - ומי שנראה טוב הוא לא בהכרח כזה וגם להיפך.
נקודה נוספת ראויה לציון לגבי "1899", שמעידה על פוטנציאל, היא שהתעלומות שעומדות בבסיסה אמנם מהוות חלק נכבד ממנה, אבל כפי שהיה גם ב"אפל", היוצרים מנצלים את התעלומות הללו כדי לעסוק בנושאים מגוונים. התעלומה היא לאו דווקא מהותה של כל הסדרה, אלא במקרים רבים כלי המשמש כדי לספר סיפור מעמיק ונרחב, שבמקרה של "1899" נראה כי תעסוק בין היתר בנושאים כמו זהות אישית, מורכבות הנפש האנושית, פוסט טראומה ועוד.
כיוון שמדובר בסדרת מסתורין שפתרון התעלומות בה הוא אחד המדדים המשמעותיים כדי להעריך את איכותה, עוד קשה להגיד אם "1899" תגיע לגבהים של "אפל" ותוביל להתפתחות של קהילת מעריצים אדוקה שישתפו יחדיו תיאוריות ברדיט. גם קשה לדעת אם הדמויות יעוררו מספיק אמפתיה כדי להתמסר אליהן ולרצות לדעת מה יעלה בגורלן. עם זאת, לאחר צפייה בשישה פרקים - אין ספק שהעלילה מסקרנת והדמויות מסתוריות מספיק כדי לעורר עניין. לכן הפוטנציאל לצפייה בינג'ית ומהנה לגמרי שם, במיוחד עבור חובבי סדרות מסתורין.