גוף האדם מורכב מ-70% מים? כנראה שלא במקרה של מר שושני: כבר בפתח "חידת שושני", סרט הדוקו הבלשי והמרתק אודותיו שביים מיכאל גרינשפן וששודר בכאן 11, אחד המרואיינים מגדיר אותו כמי שהיה 100% גאון ו-100% מטורף. שעה וקצת לאחר מכן כבר ברור על מה הוא דיבר, כך גם מי שכינו את הפרופסור המוזר, זה שדיבר 30 שפות והחזיק בידענות מרחיקת לכת, בתור הגרסה היהודית של סוקרטס. אבל האם האגדה הזאת הייתה באמת?
למרות שכל מי שפגש את מר שושני בחייו מסכים שמדובר היה בעילוי, כאן בערך מסתיימות ההסכמות על קורות חייו. איפה הוא נולד, איפה מת, האם הוא בכלל מת (זה דווקא סביר, כי הוא כבר אמור בן יותר מ-120) - כל אלה הם עדיין בגדר תעלומה. אפילו שמו המלא לא באמת ידוע, והוא נע החל מהלל פרלמן ועד למרדכי רוזנבאום. וב"חידת שושני", המבוסס על לא פחות מעשור של ניסיון לפתור את אותה חידה, גרינשפן לא מציג תחקיר מוכן: המצלמה שלו עצמו מלווה אותו לכל אורך הדרך, במסע חוצה יבשות שמגיע אפילו לאחד מתלמידיו, אלי ויזל.
גרינשפן, מעין גרסה שפויה, מתוקה ולא מזיקה של בוראט, מציג רמות תחקיר ואובססיה שכנראה לא נופלות מהידע של שושני הגאון. אבל שושני ידע להתחבא כל כך טוב בין כתביו המסתוריים והסיפורים שהותירו חותם, שאולי אפילו הוא לא היה מצליח למצוא את עצמו. מההתחלה ברור שהמשימה הזאת קצת גדולה על הסרט - שמחולק לארבעה פרקים ("פשט", "דרש", "רמז" ו"סוד") - וכל תשובה שאיננה פתרון חד משמעי תהיה בגדר אכזבה. רק שגרינשפן כל כך משקיע בניסיונות לעשות את זה, וכל כך מתקרב, שהוא באמת כמעט מגיע לשם. ובזכות זה, ל"חידת שושני" כבר יש שני גיבורים: הנווד המבריק, והבמאי שלא מוכן לקבל "לא" כתשובה.