אומנם בנות אוהבות אקססוריז, ואיפור, ולהרוויח 30 אחוז פחות, אבל עדיין צריך להיזהר שלא לקשור יותר מדי כתרים ל"מי זאת?". הסיבה לכך היא שתוכנית המערכונים החדשה של כאן 11 מביאה איתה הבטחה כל כך משמחת - צוות נשי למהדרין, וכזה שגם יודע להיות ויראלי - שההתלהבות ממנה עלולה לצאת מפרופורציה ולדלג מעל הביקורות הבונות. והביקורות הבונות האלה ממש הכרחיות, בדיוק כמו צרור המחמאות שמגיעות לה.
את "מי זאת?" מובילות ארבע יוצרות ושחקניות: מגי אזרזר, ג'וי ריגר, אושרית סרוסי ונעמה אמית. מביים, עורך ומפיק אותן ארז בן הרוש, ומאחורי הקלעים יש צוות שלם של כותבים ובעיקר כותבות - שזה השינוי הכי משמעותי פה. כי הפרט החשוב על "מי זאת?" הוא לא זה שרק נשים מככבות בה, אלא זה שבעיקר נשים כתבו אותה, אחרי מיליון שנה של הדרה מתמשכת בז'אנר שהגברים כבשו על דעת עצמם. מדובר במהלך היסטורי לא פחות משהוא אלמנטרי, והוא מעניין הרבה יותר ממהלכים אחרים של "מי זאת?", למשל ההחלטה לשלב פספוסים ושיחות מאחורי הקלעים בין קטע לקטע. ההחלטה הזו דווקא נעה על הגבול שבין המנדנד לטרחני, לפחות כרגע.
הנושאים הנשיים ש"מי זאת?" עוסקת בהם הם מובנים מאליהם, וכך גם חוסר האחידות שמאפיינת כל תוכנית מערכוני נונסנס שאי פעם נוצרה. יש מערכונים טובים ומצחיקים (בהם זה של החברות הגזעניות וזה שמעניק לסדרה את שמה), ויש קטעים שלא ברור מי העורך שחשב שיש טעם לשדר אותם. גם בין ארבע המשתתפות קיים פער לא קטן: משהו כמו 100% מההומור במערכונים מגיע באדיבותן של אזרזר וסרוסי, שהיו החשודות הבולטות מלכתחילה. ולמרות ש"מי זאת?" לא מוטרפת כמו "זאת וזאתי" עם אותה סרוסי - שפה דווקא קצת נדחקת לשוליים - פוטנציאל הקאלט והוויראליות שלה גדול בהרבה מזה של כל תוכניות המערכונים מהעת האחרונה.
ובכל זאת, טיפ קטן: מערכון "זהי את המטרידן", שעוד נבחר להיות זה שפותח את פרק הבכורה של "מי זאת?", היה מעניין ומצחיק ומקורי אולי בשנת 2018. זה לא שאסור לסדרה שמעלה על נס את הנשיות שלה להתעסק בכאלה נושאים ו"להעביר מסר" - להפך, זה ממש רצוי - אבל הבדיחות שנבחרו למערכון הן כאלה שכבר הכרנו וטחנו מזמן. אם לא במערכונים מקומיים, אז לכל הפחות מעבר לים. ובשביל להתעלות מעל הרמה הבינונית הזאת, "מי זאת?" תזדקק לאמון גדול גם מהתאגיד וגם מהקהל בהמשך דרכה. אם היא תצליח להאריך ימים, אז יהיה אפשר לקשור לה את הכתרים שכבר מחכים לה.