לאורך ארבע עונותיה שכבר שודרו, "מסע אגדי" לא הייתה הקומדיה הכי טובה, מצחיקה או מדוברת בטלוויזיה - אבל היא בהחלט הייתה אחת היציבות בה. קומדיית מקום עבודה מספיק מקורית (חברת משחקי וידאו) ומספיק מקושרת (יוצרי "פילדלפיה זורחת") בשביל לצבור קהל אוהבים מצומצם אך נאמן, ובהתאם גם את האמון של הבוסים מאפל TV פלוס. ועכשיו, עם סיומה של העונה, "מסע אגדי" מקבלת בונוס: סדרת ספין-אוף.
"מסע צדדי" ("Side Quest") היא לא הספין-אוף הקלאסי, אלא יותר סדרה נלווית להעשרת העולם והצופים - ממש כמו המושג מעולמות המשחקים שעל שמו היא נקראת. ארבעה פרקים קצרים ונפרדים האחד מהשני, כולם זמינים בבת אחת ומתמקדים בעובדים ומעריצים מהשוליים של סדרת האם: הארט דיירקטור שיוצא לחופשה בהוואי, אבל לא מצליח לברוח מאיאן. חנות הקומיקס שבה רבים על חוברת של המשחק, אבל גם מפתחים תיאוריות שלמות בנוגע לאיזו דמות מצוירת היא שחורה ברוחה ואיזו לבנה. נגנית הצ'לו בתזמורת של מוזיקת הרקע. ופרק באנימציה על חבורת השחקנים שאחד ממנה הוא ילד בגיל יסודי בלבד.
מלבד היותה הוכחה לעושר היצירתי של אנשי "מסע אגדי", העלייה של "מסע צדדי" מאפשרת לאנשיה להתמקד עוד ועוד באחד מתחומי ההתמחות שלהם: פרקי בקבוק עצמאיים שעלו לאורך העונות, זזו על גבי הזמן והמרחב ותמיד היו יצירות מופת. הפעם, בסדרה נפרדת משלהם, הרמה מן הסתם לא אחידה - ולעיתים נדמה שההתרסקויות אולי חדות, אבל השיאים הם בגבהים בינוניים בלבד. ובכל זאת, בזכות עלילות לא מאוד דחוסות, עריכה מוזיקלית מצטיינת וגם כמה הופעות משחק מלהיבות (כולל וויליאם סטנפורד דיוויס מ"בית הספר היסודי אבוט"), "מסע צדדי" היא כמו שקית הפתעה משמחת לאורחי המסיבה של סדרת המקור.