אחרי עסקת החטופים הגדולה של סוף 2023, שהביאה איתה לא רק את האנשים עצמם אלא גם סימני חיים ועדויות על אלה שנותרו מאחור, בנו של אלכס דנציג התראיין לתקשורת וחשף פרטים חדשים על מצבו. הוא סיפר שאביו ההיסטוריון בן ה-76 נוהג להעביר הרצאות לשותפיו לשבי, ואז - באחת הבדיחות השנונות ביותר של השנה הזאת - אמר ש"סוף סוף יש לו קהל שבוי". בשבוע שעבר דנציג הובא למנוחות לאחר חילוץ גופתו, הדוגמה המי יודע כמה לאכזריותה של סוגיית השבויים והנעדרים, שמקפלת בתוכה התלבטויות בלתי אפשרויות.
"שבויים", סדרת הדוקו של דוקי דרור ואיתי לנדסברג-נבו שעלתה אמש בכאן 11 (ושבעקבות האירועים הקשים והרלוונטיים תשודר לאורך כל השבוע), היא מקרה נוסף של סדרה שנוצרה לפני המלחמה ושהקונטקסט שלה שונה לחלוטין בעודה ממתינה על המדף. לכן עבודתו של הצמד לא נעצרה שם, וששת הפרקים שמרכיבים אותה מתכתבים כמעט בכל הזדמנות עם האירוע שלא רק הכפיל בעשרות מונים את הרלוונטיות של הסדרה - אלא גם חצה את הדמיונות הכי פסימיים שנלוו לנושא שבליבה. בהיעדר ברירה אחרת, "שבויים" מפרקת ומרכיבה את עצמה מחדש עם הקשרים אקטואליים לנקודות שונות בחמשת העשורים שבהם הסוגייה טלטלה את ישראל. והיא עושה זאת באופן מעורר הערכה.
חומרי ארכיון, מרואיינים שונים (כולל האלוף במיל' אילן בירן ששובר שתיקה), קריינות של צחי הלוי ובעיקר תחקיר סיזיפי ויסודי מרכיבים את ששת פרקי "שבויים" בעודם נעים קדימה על ציר הזמן: מסבנה, מינכן, קריית שמונה, מעלות, סבוי ואנטבה עד לשליט, גולדין, שאול, מנגיסטו, א-סייד ו-251 חטופי המלחמה שטרם הסתיימה. דרור ולנדסברג-נבו מצטיינים באופן שבו הם משרטטים קווים ברורים בין החלטות מסוימות להשלכותיהן שיגיעו רק אחרי שנות דור - למשל שחרורו של אברהם עמרם ועסקת ג'יבריל שפרצו את הסכר להתמקחוית הבאות. ובגדול, כמעט בכל היבט, הרמה היא של HBO.
אבל "שבויים" היא הרבה יותר מסמינריון בהיסטוריה, וחלק גדול מההברקה שלה נובע מהתמקדות באנקדוטות צבע: בפרקים הבאים יסופר על הפעם שבה מלכת ירדן ישנה בבית של אהרל'ה ברנע, כחלק ממאמץ תיווך אדיר שצה"ל משום מה גרף עליו את כל הקרדיט בלי סיבה, וישנו הסיפור על איך צילה נתניהו - אמא-של - העדיפה שחרור מחבלים במקום מבצע החילוץ ההירואי שבו איבדה את בנה. הרגעים האלה, שבהם "שבויים" מופעלת כל כך על ידי המילה "נתניהו", הם ללא ספק בעוכריה: איתם היא כבר לא סתם דוקו אלא דוקו שצבוע באג'נדה, והאג'נדה הזו נוגעת לא רק לסוגיית החטופים אלא גם קצת לפוליטיקה. המזל הוא שמדובר בסטיות ספורות ומינוריות, כאלה שלא מונעות מהסדרה לממש את מלוא הפוטנציאל שלה. כי "שבויים" היא מסע ארוך ומלא טוויסטים לתוך הבטן הכי רכה של ישראל, והוא מגיע ברגע הנכון, רגע אחרי שספגה את החבטה הקשה מכולן.