סדרות הטלוויזיה של ניית'ן פילדר ("ניית'ן לשירותך", "חזרה גנרלית") והסרטים של האחים בני וג'וש ספדי ("יהלום לא מלוטש", "גוד טיים") הם פרויקטים שונים בתכלית, אבל יש ביניהם כמה דברים משותפים. ראשית, לשני היוצרים יש טביעת אצבע מסוימת, ואפשר לצפות מראש פחות או יותר מה כל אחד מהם יביא לשולחן. הסדרות של פילדר הן תמיד סמי-דוקומנטריות ומכילות אלמנטים של קומדיית אבסורד ומבוכה, בעוד שהאחים ספדי אוהבים לייצר מתח דרך התנגשויות של אמצעים קולנועיים, לרבות פסקול מעורר אי נוחות שנפגש עם תהפוכות נפש פנימיות של הגיבורים שלהם, שגועשות מתחת לפני השטח.
עכשיו, יותר מדי חודשים אחרי ששודרה מעבר לים - ורגע לפני שתהיה אחת המועמדות הבולטות בטקס האמי הקרוב, בזכות הייפ שסחף את כל העולם - כל פרקי "הקללה" ("The Curse") זמינים לצפייה גם ב-HOT. הסדרה שיצרו ביחד פילדר ובני ספדי, אחד האחים, היא יצור כלאיים משונה ומופלא בין שני הז'אנרים הייחודיים שכל אחד מהם התמחה בו לפני כן, אם אפשר בכלל לקרוא להם ז'אנרים. השמות המוערכים מאחורי "הקללה" כבר הבטיחו לה הייפ ראוי, אבל השניים עשו בחוכמה כשהצליחו לגייס את לא אחרת מאמה סטון לפרויקט בתפקיד הראשי (וגם כמפיקה יחד עם בן זוגה דייב מקארי).
סטון ופילדר מגלמים ב"הקללה" את וויטני ואשר סיגל, נשואים טריים שמצטלמים לתוכנית חדשה בכיכובם בערוץ תחזוקת הבית האמריקאי HGTV. הוריה של וויטני הם בעלים של קומפלקס דירות מוזנח בעלות נמוכה באזור סנטה פה, ניו מקסיקו, שאליו נדחקים דיירים שלא יכולים להרשות לעצמם להתגורר בעיירות - שכמו כמעט כל מקום בעולם המערבי, עוברות ג'נטריפיקציה מוגברת. הוריה של וויטני הם נצלנים, ציניים וידועים לשמצה בכך שהם לא חוששים לזרוק את הדיירים שלהם לרחוב, והיא מקדמת את התוכנית החדשה שלה כדי להתבדל מההורים שלה ולמצב את עצמה כסוג של מושיעה לבנה עבור המקומיים. היא מעצבת "בתים פסיביים", בתים עם אקו-סיסטם עצמאי שדורשים מעט מאוד אנרגיה ומועילים לסביבה, אבל כמובן עולים הון. וכדי לכפר על הבנייה היקרה שלה, היא מקפידה לשלם את שכר הדירה של הדיירים שהיא מפנה מבתיהם וגם נותנת להם עבודה בעסקים מקומיים חדשים שלא קשורים בשום צורה לקהילה המקומית, כמו בית קפה היפסטרי וחנות של ג'ינסים ב-200 דולר.
אשר (פילדר) הוא הכלבלב הצייתן של וויטני, שמתרוצץ מסביבה וממלא את כל מאווייה, רק כדי לשמוע מדי פעם שהיא אוהבת אותו - מה שלא ממש קורה. ויש גם את הצלע השלישית של דאגי (ספדי), חבר ילדות של אשר ובמאי ריאליטי שמוביל את הפרויקט ומתמודד עם שיט משל עצמו: אשתו נהרגה בתאונה שבה הוא נהג לצדה, בשכרות.
בעוד ש"הקללה" בהחלט מטפלת עמוקות בדמויות של אשר ודאגי, כל אחד עם חוסר הביטחון האישי שלו והניסיונות הפתטיים לכפות עליהם, אין ספק מי הדמות המעניינת ביותר. וויטני נראית לעתים כמו אישה עם מניעים כנים - היא woke בקטע קיצוני, דואגת לאוכלוסייה הילידית ולא מוכנה שדיירי הבתים שלה יפגעו בקהילה המקומית של העיירה אספניולה. אבל ככל שנחשפים הצדדים השונים של האישיות שלה, ברור מאוד שהיא אגואיסטית, אגוצנטרית ולא עושה שום דבר שלא משרת אותה או את האופן שבו היא נתפסת כלפי חוץ. היא לא אדם מוסרי, היא אדם שמבצע פרפורמנס של מוסר באופן אובססיבי.
עד כאן החלק היחסית ברור של "הקללה", אבל הסדרה מכילה בתוכה עוד כל כך הרבה רבדים - חלקם קלים יותר לפענוח, אחרים מבלבלים עד כדי תדהמה. קארה, אומנית מקהילת הילידים המקומית, משמשת כל הזמן כמעין שיקוף ביקורתי של וויטני, שגאה לספר לכולם שהן חברות טובות למרות שקארה עצמה ממש לא רואה אותה ככזאת. גם כשקארה אומרת לוויטני בפנים שהיא מנצלת אותה, וויטני מצחקקת במבוכה ומעמידה פנים שאין שום קשר בינה לבין האדם הלבן הקולוניאליסטי והנצלן. היא האדם הלבן הקולוניאליסטי והמודע לעצמו, שמנצל אבל מבטל את האקט עם הודאה באשמה.
לצד האמירות הברורות האלה על ניצול, יחסי כוחות וקפיטליזם, הסדרה מנסה לדון גם במשמעותה של אומנות ובעל טבעי כמטאפורה. הקללה שמופיעה בכותרת הסדרה מופיעה יחסית מוקדם: אשר נותן שטר של 100 דולר לילדה מקומית מול המצלמה רק כדי לקחת אותו חזרה לאחר מכן, והיא בתגובה מטילה עליו קללה, שמתגלה לאחר מכן כטרנד טיקטוק תמים - או שאולי בעצם לא. ההתרחשויות המשונות מסביב לקללה יכולות להתפרש כצירופי מקרים או ככוח על טבעי אמיתי של הילדה, אבל בפרק האחרון של הסדרה, הקלפים נטרפים. זהירות, ספוילרים עדינים מכאן ואילך.
בפרק המדובר - לטוב ולרע - אשר חווה אירוע הזוי, מפחיד ומטורף שאף אחד מסביבו לא מצליח להבין, כולל הוא עצמו. בשלב הזה העונה הראשונה של הסדרה שלהם כבר עלתה לאוויר, וויטני נמצאת בהריון מתקדם ועומדת לצאת לבית החולים. בזמן שהיא עוברת ניתוח קיסרי, אשר נפלט מהעולם אל החלל, ולמעשה מסיים את חלקו בחייה של וויטני, שגם ככה סיימה להשתמש בו. היא התחתנה איתו כדי שתוכל לשנות את שם משפחה ולהרחיק את עצמה מחיפושי הגוגל של שמה הישן שמראים שהיא עבדה בעסק המשפחתי המפוקפק, נעזרה בו כדי לטפל בצדדים הפיננסיים והטכניים של העסק וכמובן - כדי להיכנס להריון.
המשמעות של פרק הסיום הביזארי של "הקללה" נותרת מעורפלת באופן מכוון, והיוצרים (פילדר וספדי) אפילו אמרו שהם מחכים שיעבור עוד קצת זמן כדי לשתף עם הקהל מה הם ניסו להגיד, כי הם מעדיפים לתת לצופים הזדמנות לפרש את אקורד הסיום התמוה לבדם. הערפול הזה עלול להוסיף לחוויית הצפייה תחושה מעט מתסכלת, כי עשרת הפרקים מתקדמים כמו פאזל משונה שמצמיח חלקים חדשים בכל פעם שאתם חושבים שאתם עומדים לפתור אותו. אבל אם תתמסרו לכך שלא תצליחו להשלימו לעולם, תגלו את אחת הסדרות המקוריות, המהנות ומעוררות המחשבה שאי פעם נוצרו, עם תצוגת משחק לא פחות ממושלמת מצדה של סטון.