ארבעה חודשים אחרי מועד השקתו המקורי, מתבקש להתייחס לבכורת הריאליטי "פקין אקספרס" (רשת 13) בתור אירוע ששואל את השאלה שהכי מטרידה את קברניטי הטלוויזיה הישראלית: האם זה הזמן? אבל עצם העלייה של התוכנית, ועוד במקביל לריאליטי מתחרה נוסף, היא דווקא התשובה לאותה שאלה - כן, זה הזמן, אחרת אף אחד לא היה מהמר להוציא מהקפאה הפקה מושקעת ומסוכנת כל כך. וזה נכון שבעתיים מול המצב הנוכחי ברשת, שם כל שדרת הניהול הבכירה של הערוץ הייתה מאוחדת רק כשבחרה לנטוש אותו בבת אחת.
יחד עם "אוטו אוכל", "שנות ה-90" והיעדר ניהול תוכן הגיוני, "פקין אקספרס" משלימה לרשת 13 לוח שידורים על טהרת 6 באוקטובר. ביום אולפני חדשות, בערב משהו שצולם כשתושבי הדרום והצפון עוד ישנו יחסית בשקט. ומאותן סיבות, בניכוי שני מותגי הענק שעוד נשארו לערוץ, היא משכללת את ההליכה שלו על ריאליטי לואו-קוסט: הקונספט הבסיסי של התוכנית מוכר למדי, וכולל את אותם מסעות ואותן משימות רק בלי לשלם על הזכויות של "המירוץ למיליון". אפילו היעדים מתחת לאטרקטיביים, ובמשך עונה שלמה ינועו בין קמבודיה, לאוס ותאילנד בלבד. גם התרמילן הישראלי הכי תפרן היה מרשה לעצמו מסלול מושקע יותר, ולא היה דוחף לזה שם מפוצץ וחסר תועלת כמו "מסלול הדרקון". והלואו-קוסט הזה נוכח באותה מידה מול המתמודדים, שצריכים להסתדר עצמאית על תחבורה, לינה ואוכל בעזרת דולר אחד ליום. הסאבטקסט צועק כל כך חזק, שהוא כמעט לוהק בעצמו.
אבל זה שאנשי ההפקה חותכים בהוצאות ממש לא אומר שהמצב אבוד. להפך, כאן אנשי התוכן מקבלים הזדמנות יקרה מפז - ולפחות לפי פרק הבכורה נראה שהם מביאים איתם את הגרוש החסר. אולי אפילו שניים. את הגרסה הישראלית לפורמט הריאליטי ההולנדי מובילה חברת "גיל הפקות" ("מאסטר שף", "הזמר במסכה", "חתונה ממבט ראשון"), ואין ספק שאנשיה מבינים טוב מאוד בריאליטי, ובריאליטי ישראלי בפרט: מהליהוק, דרך עריכת התוכן ועד הגימור, "פקין אקספרס" היא דוגמה טובה למקסום של יש מאין. בין אם ה"אין" הזה הוא הצורך לחדש משהו בז'אנר מוכר מאוד, ובין אם זה ה"אין" הכי מילולי שיש, עם תשעה זוגות בלבד ולוקיישנים שנראים כאילו עברו שיטוח.
אולי זו גזענות של ציפיות נמוכות, אבל לאורך בכורת "פקין אקספרס" נרשמו לא מעט רגעי "אה, יפה, זו החלטה לא שגרתית". למשל הרעיון להזניק את המירוץ עם הקפצת המשתתפים שעוד ישנים, או בכלל לזרוק את הצופים למים העמוקים בלי היכרות מינימלית בינם לבין המתמודדים. וגם כשאותו שלב מגיע, "פקין" פורעת את הצ'ק הזה בדרכים יוצאות דופן, כולל זוג שטיב היחסים בינו נחשף רק לקראת סוף הערב - חני ומעיין, היא איבדה את בנה בתאונת דרכים לפי שנים והיא הייתה בת הזוג שלו בנעוריה. עוד מערכות יחסים חריגות בז'אנר: אמא ובן, גרוש ונוכחי של אותה אישה, ואפילו זוג תאומים (חלק משלישייה) שבבירור שונאים קצת אחד את השנייה.
זוג התאומים הזה, עילי ומיטב, הוא מהראשונים לזכות בטיפול עשרת אלפים של העריכה - שכנראה מבטיח לו דרך ארוכה. על עילי כבר גילינו שהוא היועץ הפרלמנטרי של דני דנון, על מיטב גילינו שהיא יודעת להעמיד את אחיה במקום כשהוא מתחיל לקשקש לה "איפה הצפון" בזמן שלצפון אין שום יכולת לקדם אותם ליעד. בולטים גם השחקנית הנשכחת לירון לב ("רמת אביב גימל", "סיטי טאוור") וחברתה מאיה, זוגיות הפרק-ב' של זהר ונילי (האישה עם הקול הכי נמוך ששמעתם), בנות הזוג אילנית ועדן (השיער הזה) וספורטאי העבר רם וטל, מהבודדים שנראים כאילו באמת באו לנצח ולכן זה בטח לא יעזור להם בגמר. 500 מילה פנימה זה זמן טוב להיזכר שאת התוכנית מנחה עוז זהבי ("אינדיאנה ג'ונס הישראלי"!), שדווקא ממלא בכבוד את חליפת הרובוט שהפורמט הזה מחייב אותו אליה.
הליהוק הזה, שלא צריך לקרוא שנעשה על ידי אמירה בוזגלו בשביל להבין שנעשה על ידי אמירה בוזגלו, מן הסתם עוד יפרנס כמה מהמשתתפים בפורמטי המשך. רק שבכנות, ולמרות שכל הבילדאפ בנושא גרם לו להישמע כמו הגזמה - אפילו אם מישהו מהם ימשיך ל"הישרדות" האכזרית, לא בטוח שב"פקין" יהיה לו קל יותר. הקשיחות שטבועה בפורמט היא קשיחות אמיתית ואותנטית, כזאת עם מינימום מקום להתערבות הפקתית. קשיחות של למצוא מקום לישון בו בהתראה של מעכשיו לעכשיו, ולקחת בחשבון שאם לא מסתדרים אז ישנים באוהל תחת כיפת השמיים. ושגם אם מסתדרים, יש מצב שזה מעל בריכת תנינים. קשיחות של פרידה מכל מה שלא נכנס לתיק הגב (כולל פן ואיפור), למעט שעון חכם ממותג בשביל התוכן השיווקי, ושל חום מזרח-אסייתי שטוען שהוא 40 מעלות אבל נראה לפחות 50. אם כל הברקות התוכן האלה לא יעזרו לקרטוע של רשת 13 מאז המלחמה, כנראה שבכמה משרדים שם תירשם בקרוב טמפרטורה לא פחות אימתנית.