בעוד כמה שבועות, באמצע חודש פברואר, חברת פיקסאר תעשה את מה שלא העזה לעשות מעולם - ותעלה סדרת אנימציה מקורית לגמרי ("לנצח או להפסיד") לראשונה בתולדותיה. עד שזה יקרה, האולפנים הכי מתוקים בהוליווד ממשיכים לעשות את מה שהם מתמחים בו: הרחבת היקומים הקיימים של הלהיטים שמגדלים פה דורות על גבי דורות. השם של "סטודיו לחלומות: מהעולם של הקול בראש" ("Dream Productions"), שזמינה מעתה בדיסני+, כבר די מסגיר איזו פרה בחרו לחלוב פה.
"סטודיו לחלומות" - ארבעה פרקים של 20 דקות, ישיבה אחת וסיימתם - מתרחשת בין הסרט הראשון לשני של אחת ההצלחות הגדולות בתולדות פיקסאר, זו שהוכיחה מוקדם יותר השנה שממש לא מדובר בהברקה חד פעמית. ומאחר שבגיל הזה הקולות בתוך הראש של ריילי הקטנה היו עדיין בהרכבם המקורי (כולל החזרת המדבבים מהסרטים), סדרת הספין-אוף המוקומנטרית שיצר מייק ג'ונס לא מתרחבת אלא צוללת פנימה. במוקד: האולפנים בעומקי התודעה של ריילי שעומלים מדי יום על הפקת החלומות הכי טובים עבורה. אם ריילי שוכחת את החלום, או אפילו מתעוררת במהלכו, מבחינתם מדובר בפלופ קופתי ענק.
את הפינוק האמיתי של "סטודיו לחלומות" מובילה פולה פרסימון (בדיבובה של פולה פל מ"בנות לנצח"), אחת הבמאיות באולפני ריילי שממשיכה לרכוב על ההצלחה הכי גדולה שיצרה - חלום ישן שבזכותו הפעוטה נגמלה מהמוצץ שלה. רק שבעודה מחליפה עוד משרד ועוד משרד, פולה לא מבינה שריילי מתבגרת וחלף זמנה. יש גם את ראש האולפנים הקפריזית (מאיה רודולף) ואת במאי החלומות בהקיץ ההיפסטר (ריצ'רד איואדי), ובין לבין "סטודיו לחלומות" עושה את הלא ייאמן - ומצליחה להעשיר עוד יותר את העולם הגאוני מלכתחילה. זה קורה בזכות מיקרו-המצאות יצירתיות, ניואנסים שנונים להפליא, הדרך המקורית שבה רגשות מעורבים באים לידי ביטוי במישור החזותי, או אפילו רגעי ההיסטריה כשריילי פתאום נרדמת על הספה. "סטודיו לחלומות" עוסקת לא מעט בפחד של אולפנים לקפוץ את הכריש, אבל זה ממש לא המקרה של פיקסאר. הכל יושב כאן בול, יחד עם סאטירה הוליוודית שאפילו הניסיון התורן של HBO בתחום לא משתווה אליה.
