"עוד פעם המשפטים הדרמטיים האלה", פתח האח הגדול את עונתו החדשה ברשת 13 וה-19 סך הכל, וניסה לאותת שהוא יודע טוב מאוד מה היו שני עקבי אכילס היסודיים שלו בסיבוב הקודם: הראשון הוא היותו של הפורמט אבי כל הטריגרים בתקופה מטרגרת, השני הוא חוסר היכולת של אנשיו לתווך את זה לאורך זמן בצורה מספיק הולמת. כל "ובמעבר חד" של גיא זו-ארץ ולירון ויצמן נעשה תלוש וצורם יותר מקודמו, והפעם ניכרה הפקת לקחים מסוימת. אזכור החטופים המתבקש דווקא נעשה באופן די חלק, נקודה חיובית בערב שסבל מגימיקים שאיש לא היה מעוניין בהם.
לצד הבטחות על כפתור "סייב" וגן רדוף שישולבו בהמשך, אירוע הבכורה - "הראשון מתוך שלושה", כי תוכניות הריאליטי החליטו לזלזל באינטליגנציה של הצופים באמצעות סמנטיקה - כלל כמה חידושים תמוהים במיוחד: דיירי עבר שאלו את המנחים שאלות מהקהל ומקורבים לדיירים החדשים סיפרו עליהם כלום ושום דבר. גיא ולירון אף הבטיחו שלעונה הזאת ייכנסו בהמשך "דיירי עבר מאוד מאוד אהובים", מה שאולי מסביר את הדיווחים על יוסי בובליל אבל לא את השמועות שגם ירדן אדרי תהיה שם. ובכלל, אפילו בלי המשימה הסודית המסורתית "האח הגדול" שוב התעסקה הרבה יותר מדי בפרוצדורה. שיכניסו כבר את כולם הביתה, שיקחו להם את הסיגריות, ויתנו לזה להסלים משם.
נכון לעכשיו, למלהקי העונה החדשה מגיעות מילה אחת טובה ומילה אחת רעה. הטובה היא על זה שהפעם הם באמת עבדו בכוחות עצמם בלי לגנוב תגליות מהתאגיד - יש למעשה רק בוגרת ריאליטי מובהקת אחת, מאור ברוכמן מ"גולשי ספות" - והרעה היא על זה ששוב התנוונו לכיווני הרווקים והטיקטוק הרגילים, ושאם הם שווים משהו, אז הם לא שווקו כמו שצריך. מעונה לעונה מתפתח חשד ממשי שישראל מורכבת מ-100% גברים מקועקעים עם טראומה שלא היה להם איפה לישון, כאלה שמאיימים שייצא להם הקוף ולא מוכנים לשטוף כלים. וגם: האם יש דבר שהריאליטי הישראלי אוהב יותר מאשר גבר שלא מסוגל ללבוש צבע של קבוצת הכדורגל המתחרה שלו? דייר בשם ארז מוגרבי יאייש את הארכיטיפ הזה בסיבוב הנוכחי.
את רשימת הליהוקים הבולטים בערב הבכורה פותח כמובן דרורה קליר (דה דיסק), מהתגליות העסיסיות ביותר של "דנה קמה" שהגיע עם ההכנה המושלמת: לשבת בבית ולרכל זו המהות של שני הפורמטים המצוינים. גם נערה בשם שלי אלמקייס פתחה חזק מאוד, אפילו חזק מדי, עם ירי בלתי פוסק של אמירות כמו "סקנד וואן", "רבי שמעון, זין, אבא, רבי שמעון" ותזכורת למבצע של 24 נאגטס ב-17.90 במקדונלד'ס. דיירת בשם תרצה היא האישה שלא מסתדרת עם נשים התורנית, טל הוא הלום קרב שהסרט "עד קצה העולם" שינה לו את החיים כאילו הוא הסטרייט הסחי היחיד, ופרס השם המטריף הולך ללורן אופוקו גוזלן הימסני. ואם, בטעות, רוצים לעסוק קצת בליהוקי איכות - יש את חן קראוניק על תקן נציג 7 באוקטובר, בתוספת אקסית שנכנסה במקביל אליו וקצת הומור שחור, ואת הדוגמנית הטרנסית המקסימה אלאיה הוף. אבל בשביל איכות לא באים ל"האח הגדול", אלא בשביל ריבים במטבח. עם כל כך הרבה רווקים חסרי כריזמה, אולי בעצם היה כדאי שיגנבו מ"בואו לאכול איתי" איזה ליהוק טוב.
