הניסיון מלמד אותנו, בטלוויזיה ובכלל ובעולם תוכניות הריאליטי בפרט, שלא תמיד צריך להמציא את הגלגל מחדש. ההצלחה המסחררת של פורמטים שיובאו לישראל מחו"ל, כמו "רוקדים עם כוכבים", "חתונה ממבט ראשון" ו"הזמר במסכה", מדברת בעד עצמה (ובמקביל, פורמטים מקוריים לא בהכרח גורפים את אותם נתוני צפייה גבוהים). אפשר להניח שההיסטוריה, לכאן ולכאן, הייתה חלק מהשיקולים של קשת 12 עם הבחירה להביא לארץ פורמט קיים (ופופולרי) נוסף: "מבחן ההורים הגדול", הריאליטי שהתחיל את דרכו באוסטרליה וכבש בהמשך גם את ארצות הברית והעולם. ואחרי צפייה בפרק הבכורה של התוכנית בגרסתה הישראלית, בטוח לומר - זו הייתה בחירה טובה.
ועבור מי מכם שלא שמע קודם לכן על התופעה שהיא "מבחן ההורים הגדול", הפורמט הוא כזה: שמונה זוגות הורים, בעלי שיטות חינוכיות שונות אלה מאלה, באים לתוכנית כשלפניהם מטרה ברורה - להוכיח שהשיטה שלהם היא הטובה ביותר. במסגרת התוכנית, הזוגות מקבלים אתגרים שונים שעליהם לבצע יחד עם הילדים, אל מול המצלמות; קטעי הוידאו האלה משודרים במהלך התוכנית בפנינו, הצופים, וגם בפני הזוגות עצמם - שמביעים את עמדתם באשר לתפיסות החינוכיות של האחרים. ובכל זאת, מדובר בתוכנית ריאליטי – כך ש"מביעים את עמדתם" הן כמובן מילים נרדפות ל"מפיקים את הפרצופים הכי אקספרסיביים שרק אפשר וקוטעים אחד את השני בלי סוף".
את הקלחת הזו מלוות, במקרה של "מבחן ההורים הגדול" המקומית, שתי דמויות מוכרות מתחומי הפסיכולוגיה והייעוץ בארץ: עינת נתן, אחת ממדריכות ההורים המפורסמות בישראל, ודני פרידלנדר, האיש וה-ר' שעזב את "חתונה ממבט ראשון" לטובת התוכנית החדשה. השניים מכוונים את הדיונים שמתלהטים באולפן (ויש לומר: עושים עבודה לא רעה בכלל), וגם מציעים את האינפוט המקצועי שלהם על כמה מהסוגיות ההוריות שבאות לידי ביטוי בתוכנית.
בפרק הראשון, התמקדה "מבחן ההורים הגדול" בארבע משפחות מתוך השמונה. עשהאל וגלית רומנלי מגדלים את שני הילדים שלהם לפי גישת המשחקיות (הם מתייחסים לילדים בצורה שווה ומדברים איתם על הכל, אפילו על סקס); ליאת ואורן שמילוביץ' מחנכים את שלושת הבנים שלהם למשמעת וספורט (בבית יש לוחות זמנים ומטלות קבועות, וההתנהלות בו מזכירה בסיס צבאי); עדי ואוהד עירון, הורים לשניים, מאמינים בגישת החינוך הטבעי ומבוסס החקלאות (ומשוכנעים שהמוטיבציה לעשייה צריכה לבוא מהילד); איגור וג'ני בלינדרמן נוקטים מול בנם ובתם את גישת החינוך הסמכותי ("חינוך סובייטי", במילים שלהם, "דיקטטורה דמוקרטית").
במהלך הפרק הראשון, קיבלו המשפחות הנ"ל כמה אתגרים (ארבע המשפחות הנוספות שמשתתפות בתוכנית - צברי, מאילוב, יוספידיס והלפרין - יקבלו אתגרים בפרק הבא). את האתגרים מבצעים הילדים עצמם, אבל התפקוד שבאמת נבחן פה הוא כמובן התפקוד ההורי – כיצד מתמודדים ההורים עם קושי כזה או אחר של הילד. באחד האתגרים, למשל, התבקשו הילדים לטפס עד גובה מסוים בקיר טיפוס (וכאן נשאלת השאלה – האם ההורה יזהה את הפחד של הילד ויאפשר לו לוותר, או ידרבן אותו באסרטיביות וישים בצד את הרגשות).
לא רק ש"מבחן ההורים הגדול" מביאה למסך שיטות חינוכיות שונות, אלא שהיא נותנת במה לזוגות הורים מאוכלוסיות שונות ומרחבי הארץ (שאפו על היציאה מתל אביב). ובכל זאת, אם לדבר בהכללות, הזוגות ב"מבחן ההורים הגדול" מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: ההורים הקשוחים (למשל הזוגות בלינדרמן ושמילוביץ') וההורים המכילים (למשל הזוגות עירון ורומנלי). וההתנגשות הזו של תפיסות עולם בפריים טיים, עוד לפני שמדברים על הערך המוסף שלה, מייצרת ריאליטי משובח.
כי הבעות הפנים המתריסות של הזוגות, בזמן שהם צופים בהורים אחרים עושים את "כל הדברים הלא נכונים", לכאורה, הן זהב טלוויזיוני. נראה שהם ממש עושים מאמץ מודע לחלץ את המיטב משרירי הפנים שלהם, במשימתם לשלוח מסרים פאסיביים-אגרסיביים אילמים ויעילים לאנשים שיושבים בצד השני של החדר. הדרמה האנושית מגבירה הילוך בשלב הדיון הקבוצתי, שלכנות אותו "דיון" זו מחמאה, כי אף אחד לא באמת מוכן לספוג דעות של אחרים – כולם פשוט אוהבים לשמוע את עצמם מדברים. ואפשר להבין את ההתגוננות שלהם: הנושאים שצפים באולפן, לפחות בפרק הראשון, הם לא פעם נושאים רגישים ונפיצים. "מבחן ההורים הגדול" היא סיר לחץ של עמדות ורגשות ותוכחה והתעליינות ורגשי נחיתות, וכתוכנית ריאליטי שמטרתה הראשונה היא לבדר – היא לגמרי מספקת את הסחורה.
אבל "מבחן ההורים הגדול" היא לא רק טלוויזיה מעניינת, היא טלוויזיה מעניינת עם משמעות. בתור מי שאינה אמא בעצמה אבל כן עבדה עם ילדים במשך פרק זמן בלתי מבוטל, מצאתי את עצמי מגיבה פיזית למתרחש על המסך, מסבירה לעצמי מה אני הייתי עושה במצב כזה - כמו ההורים שמשתתפים בתוכנית. כלומר, "מבחן ההורים הגדול" לא הפעילה רק את צופת הטלוויזיה שבי אלא גם את הבנאדם שאני; היא גרמה לי לחשוב ברצינות על השאלות החינוכיות שעולות בה ולשקול מחדש רציונלים חינוכיים שכבר ביססתי בעבר ביני לבין עצמי. וסביר להניח שכל מי שיש לו עניין - ולו המינימלי ביותר - בסוגיות של חינוך ילדים, ילמד דבר או שניים מהצפייה בתוכנית.
מעבר לים נחשב "מבחן ההורים הגדול" לפורמט שנוי במחלוקת, וברור למה. אפשר לדבר ארוכות על השאלה המוסרית בנוגע להשתתפות של ילדים בתוכניות ריאליטי ואפשר להציף גם שאלות מוסריות נוספות: האם "מבחן ההורים הגדול" צריכה להיות משחקית כדי להצדיק את קיומה, או שאפשר להיתרם ממנה גם בלי שהיא תכתיר זוג הורים מנצח? האם באמת יש צורך בהכנסת אלמנט תחרותי לתוכנית שעוסקת ביחסים אנושיים, תחום שבו אין נכון ולא נכון חד משמעיים? ובכן, תשובה אפשרית היא כזו – בסופו של יום מדובר בתוכנית ריאליטי, ותחרות בוודאי תשמש תמריץ עבור הצופים, שיתמידו בצפייה בזכותה. כך או כך, "מבחן ההורים הגדול" שווה את הזמן שלכם.