זקנתו של סטיבן סודרברג לא לגמרי מכבדת את נעוריו. האיש שהביא לעולם את "ארין ברוקוביץ'" וסרטי "אושן" העביר את השנים האחרונות בין פרויקטים קטנים ולא מדוברים לבין פלופים מוחלטים: הסדרה "פסיפס" עם שרון סטון, "המכבסה" עם מריל סטריפ, "קימי" עם זואי קרביץ ויותר מדי דברים אחרים. אבל כל עוד קוראים לו סטיבן סודרברג, אפשר להיות בטוחים שסדרה חדשה שלו תעורר מספיק עניין בקרב הקהל הרחב. אפילו אם "מעגל סגור" ("Full Circle") רחוקה מלהצדיק את ההייפ הטבעי שלה.
המיני-סדרה החדשה של שירות הסטרימינג מקס (לשעבר HBO מקס), שטרם זמינה לצפייה בישראל, נוצרה ונכתבה על ידי אד סולומון - בשנים האחרונות שותף חוזר של סודרברג, שהפעם משמש במאי ומפיק. היא יצאה לדרך מוקדם יותר החודש, ממש במקביל לעוד פרויקט של הבמאי: סדרת רשת מד"בית בשם "Command Z", שעלתה בהפתעה ורק לאתר חברת ההפקה שלו. ב"מעגל סגור" יש את קלייר דיינס, טימותי אוליפנט, זאזי ביטס ("אטלנטה"), ג'ארל ג'רום ("כשהם רואים אותנו") ואת דניס קווייד עם קוקו, אבל כמו הקלישאה המוכרת: השחקנית הראשית שלה היא דווקא העיר שבה היא מתרחשת, ניו יורק.
עם 360 מעלות שמרגישות כמו 360 סיפורים שונים, המוקד של "מעגל סגור" הוא חטיפה של הנער הלא נכון. לא ברור מי זה הנער, אבל הוא אמור היה להיות ג'ארד, שאת הוריו האמידים מגלמים אוליפנט ודיינס (אולי שם היא התחבאה כל הזמן הזה כשחיפשו אותה ב"פליישמן בצרות"). גם לא ברור במה השושלת המיוחסת הזאת אשמה, אבל החטיפה הייתה אמורה להיות סגירת מעגל קארמטית מטעם משפחת פשע גיאנית-אמריקאית. זו פעולה אלימה שנועדה להסיר קללה מיסטית, ומי שיוזמת אותה היא גברת מהביר - שאותה מגלמת סי. סי. אייץ'. פאונדר, לא השם הכי גדול בקאסט וכן השחקנית הכי מוצלחת שם.
אם ב"פסיפס" סודרברג וסולומון עוד נסחפו אחר גימיק נקודות המבט המקבילות - והפיצו את הסדרה גם כסדרה רגילה וגם כאפליקצייה שבה ניתן לצפות בה באופן אינטראקטיבי - כאן הם נוקטים באחריות מינימלית כלפי הקהל המבולבל. למרות ש"מעגל סגור" הייתה אמורה לנוע אף היא בין נקודות מבט שונות, הטיוטה בת 586 העמודים הסתכמה במותחן מעט יותר קל לעיכול. אבל חשוב להתעכב על ה"מעט" הזה: כי הצפייה בסדרה הפילם נוארית עדיין מאתגרת למעקב, וככזו היא מתסכלת.
רגע אחד, "מעגל סגור" היא בכלל סאטירה לוטוס לבן-ית על עשירים ולבנים וסלבריטאים שלא נותנים לנסיבות למנוע מהם להתעסק בעצמם. רגע אחר כך, פאונדר וג'רום (שמצטיין כרגע דווקא ב"אני מזל בתולה" הנסיונית) מוליכים אותנו בין דמויות ממוצא אפריקאי ובין עוד ועוד סממנים מיסטיים. ברגע שאחריו, אנחנו כבר עם חוקרת המשטרה השאפתנית והמעצבנת בגילומה של ביטס. שני פרקים מלאים, 100 דקות שלמות של תוכן, נדרשים לסדרה עד שהיא עוד מצליחה איכשהו להתניע. בדרך לשם היא מאלצת אותנו לשאול המון שאלות, כשהעיקרית היא "מה לעזאזל הם רוצים מאיתנו?". ולמרות שסודרברג היה ונותר יוצר גדול ומוכר, גם הפרויקט החדש שלו מותיר את המאזן שלו במינוס מסוים.