רובוט תוכנת לציית לבני אדם - וגילה שהם יותר מטומטמים ממנו. ככה מוזנקת "רובורצח" (Murderbot), קומדיית המדע הבדיוני החדשה של אפל TV פלוס המבוססת על ספרי "יומני רובורצח", ובה סייבורג חצי-ביולוגי שנבנה על ידי תאגיד עתידני מצליח לפרוץ את עצמו. במקום להרוג את בני האדם שסביבו, כפי שכל הסרטים העתידניים הבטיחו לנו, הוא מעדיף לצפות בסדרות.
על העיבוד הטלוויזיוני של "רובורצח" אמונים האחים פול וכריס וייץ, שביימו יחד את "אמריקן פאי" ו"רווק פלוס ילד" ובנפרד את "מצפן הזהב", אחד מסרטי "דמדומים" ואת הסדרה "מוצרט בג'ונגל". השם של האחרונה הוא דרך די יעילה לאפיין גם את עלילת הפרויקט הנוכחי: רובורצח, בגילומו הכל כך מתבקש של אלכסנדר סקארסגארד, נרתע לחלוטין מתקשורת אנושית, קשר עין, ילדים, סקס - כנראה כי אין לו איבר מין ואפילו לא פטמות. אבל בני האדם, בייחוד אלה שהוא נשלח לאבטח במסע בחלל, בכל זאת מרתקים אותו. הוא מתנשא עליהם בינו לבין עצמו, ובמקביל לומד מהם, נקשר אליהם, אולי אפילו מתאהב קלות.
ואם כל התיאורים הנ"ל לא נשמעים רק כמו רובוט שפיתח רצון חופשי - זה כנראה לא מקרי. עוד בשלב סדרת הספרים שובחה המחברת מרתה וולס על המטפורה שבנתה לאנשים על הספקטרום האוטיסטי, ואף הודתה שבמהלך הכתיבה גילתה לא מעט גם על עצמה. הריחוק המפורש, הקושי לעבד רגשות ולבטא אותן, התשישות אחרי מפגשים חברתיים, אפילו הפיקסציה של הרובוט על הסדרה-בתוך-סדרה שהוא כל כך אוהב לצפות בה: כל אלה פותחים קומה שלמה עבור "רובורצח", אנושית לגמרי, ומעשירים את כל אחד מהרגעים והאלמנטים בה.
אבל בכובעה כקומדיית חלל, "רובורצח" לא מסתפקת רק ברובד הרגשי שלה. הקומדיה היא הפארסה שמאפיינת את הסרטים המוקדמים של האחים, החלל הוא בדיוק כמו בכל סדרת חלל קלאסית - כולל האחת שרובורצח עצמו מכור אליה - רק עם תקציב נאה ושחקנים אורחים שווים. בכל זאת, ככה זה בסדרות של אפל TV. פרק הפתיחה של "רובורצח" רצוף בהתרחשויות ותפניות, רף לא מאוד הוגן עבור התשעה שבאים אחריו (כולם נמסרו לצפייה מראש), ובידוד של כל אחד מהמרכיבים שלו יכול היה להרגיש די שגרתי אם היה עומד בפני עצמו. תודה ליקומים, האחד שלנו והאחרים, שהמרכיבים האלה מצטלבים בה בכל הזדמנות אפשרית.