מנקודת מבט של מעריץ למוד אכזבות ושברונות לב, מצבו של "מלחמת הכוכבים" כמותג טלוויזיוני טוב בהרבה ממצבו כמותג קולנועי. זה עניין של תוצאות בשטח, ובראש ובראשונה של וייב: לקראת סדרה חדשה ביקום הטלוויזיוני של סטאר וורז אני סקרן. לקראת סרט חדש אני חרד. אבל "האקוליט" ("The Acolyte"), שעלתה בדיסני+, היא לא רק אכזבה: אחרי "אסוקה", שמזכירה אותה בכל המובנים הלא רצויים, היא גם סימן לדאגה.
אנחנו 100 שנה לפני "אימת הפנטום", הכי עמוק בעבר של הפרנצ'ייז שראינו בסרט או בסדרת לייב-אקשן (סדרות האנימציה כן הגיעו להיסטוריה העתיקה הזו). התקופה היא ימי הזוהר של מסדר הג'דיי, אבל כבר בתחילת הפרק הראשון נופלת מאסטר אינדרה (קארי אן-מוס, בהופעה שמסבירה בדיוק למה הקריירה שלה מעולם לא המריאה אחרי סרטי "מטריקס") קורבן למתקפה של מתנקשת. לאחר תקיפה נוספת כבר ברור שמישהו מטרגט בכירים במסדר; אנחנו יודעים שהזרוע המבצעת היא אישה בשם מיי, שיש לה שליטה מסוימת בכוח, אבל הדבר היחיד שאנחנו יודעים על מי ששולח אותה למשימות החיסול הוא שמדובר בברנש אפל למראה החמוש בלייטסייבר אדום.
טוב, זה הרקע. במונחים של מהות, "האקוליט" היא סדרה על מייי ואושה, התאומות שמגלמת אמנדלה סטנברג ("משחקי הרעב"). אחת מתנקשת, השנייה אבירת ג'דיי לשעבר שבתחילה חשודה בביצוע הפשעים של אחותה ובהמשך הופכת לחלק מכוח משימה שמנסה לעצור אותה. בראש הכוח הזה עומד סול (לי יונג-ג'ה, "משחק הדיונון"), ג'דיי מאסטר שנמצא בעצמו על הכוונת של מיי ושיש לו היכרות מוקדמת עם שתי האחיות.
כמו "אסוקה", גם "האקוליט" ממצבת את עצמה מהר מאוד כסדרה בהובלה נשית שפונה במובהק למי מאיתנו הסבור שסרטי הפריקוול הם משהו להיזכר בו ולא משהו להדחיק. בדיוק לפני שבוע נתקלתי באמירה של ג'ורג' לוקאס על כך שצופים שגדלו (כמוני) על ברכי הטרילוגיה המקורית שנאו את הפריקוולים (הו, כמוני) כי הם כבר לא היו ילדים כשהטרילוגיה השנייה יצאה לאקרנים. נכון או לא, אני בהחלט מכיר בכך שיש מי שהפריקוולים הם עבורו נוסטלגיה ולא טראומה. אין ספק שאליהם מכוונים האלמנטים ב"האקוליט" שמעלים אותם באוב, כמו מועצת הג'דיי ומשחקי הפוליטיקה שלה עם הסנאט הגלקטי, וכמו קורוסנט, שבו מתרחשות סצנות רבות בסדרה (הביקורת נכתבת לאחר צפייה בארבעת הפרקים הראשונים, שנשלחו לצפייה מבעוד מועד מתוך סך הכל של שמונה).
אז הסדרה מטרגטת קהל יעד שרחוק ממני הן בגיל והן במגדר, ואני בהחלט ער לזה. אבל האופי שלה הוא האופי שלה, ובולטות בו תכונות שהן אשכרה האחרונות שהאדם הסביר רוצה מ"מלחמת הכוכבים": דברנות, היעדר הומור - וחמור מכל, עוד לחיצה על אותם לימונים שכבר לא נותר בהם דבר מלבד חרצן סורר. שוב הכוח, שוב אבירי ג'דיי, שוב הצד האפל, שוב טיפוס מלחיץ עם לייטסייבר אדומה, ובמקרה הזה גם שוב בני משפחה שלא ידעו זה על קיומו של זה (בסדר, יש כמה הבדלים ברורים בין סיפור הרקע של לוק וליאה לזה של מיי ואושה, ועדיין).
אחת הדמויות שיוצרת "האקוליט" לסלי הדלנד ("בובה רוסית") חשפה מבעוד מועד היא זו של קלנאקה, ווקי שהוא גם אביר ג'דיי. בעיניי הדמות הזו מסכמת את כל - בעצם לא, את רוב - מה שרע בסדרה הזו: במקום להגדיל את היקום הסטאר וורזי כמו שעשו "המנדלוריאן" ו"אנדור" המצוינות, היא מקטינה אותו. הולכת על בטוח במקום לחדש. שוב כמו במקרה של "אסוקה", התחושה היא שההובלה הנשית היא-היא החידוש - ובעוד שסטנברג עושה בסך הכל עבודה לא רעה, העובדה שהיא *היא* ולא הוא אינה משנה בכלום את התחושה שכבר ראינו את כל זה.
אפרופו ליהוק, הדלנד מצאה את עצמה ספק מתגוננת מול וספק תוקפת את המעריצים הטוענים/מתלוננים ש"מלחמת הכוכבים" נעשתה woke. תאהבו את המגמה או לא, "האקוליט" היא סדרה נטולת גברים לבנים - אבל בדיוק כמו ששחקנית ראשית אינה תחליף לרעיונאות מקורית, כך ייצוג אינו תחליף לשכל. אבירי הג'דיי נאלצים כמעט תמיד להישמע דידקטיים, לנאום בפתוס; במקרה של לי יונג-ג'ה, התוצאה היא שהאיש נאבק פעמיים, ראשית עם האנגלית ושנית עם הדיאלוג. זה הופך את הדמות שלו לבלתי נסבלת, וקשה לי להבין מה מרוויחה אג'נדת הייצוג מכך שהנציג הקוריאני של "האקוליט" גורם לך לרצות להעביר ערוץ.
ייאמר לזכותה של "האקוליט" שהיא עושה שימוש די מגניב בבובנאות, ושהפרק הרביעי שלה דווקא חביב, ושבסך הכל אין בה רגעים מביכים מהסוג ש"מתקפת המשובטים" למשל צרב בבשרנו. בכלל, היא לא איומה, אבל היא סדרה משמימה. סדרה שהזכירה לי את הדברים הנבונים שאמר לאחרונה רם ברגמן, המפיק הישראלי של "אחרוני הג'דיי": "המותגים של מארוול ו'מלחמת הכוכבים' איבדו ערך בשנים האחרונות אחרי שדיסני דיללה אותם עם יותר מדי סרטים וסדרות. זה כבר לא מרגיש מיוחד".
כן, התובנה של ברגמן מדויקת להפליא. לכן היה כל כך כיף לראות את סטאר וורז הולכת לטריטוריות חדשות עם "המנדלוריאן" ו"אנדור", ולכן כל כך מבאס לראות אותה מפעילה שוב את המסחטה ב"האקוליט".