מספרים שכאשר היו שואלים את רות בידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית, כמה נשים לטעמה צריכות לכהן כשופטות מתוך תשעת השופטים של בית המשפט העליון, היא הייתה עונה "תשע". כשהשואלים היו מתפלאים ותוהים אם זה לא מוגזם שכל השופטות יהיו נשים, הייתה גינסבורג עונה שבמשך יותר ממאתיים שנה כל השופטים היו גברים, ולאף אחד זה לא הפריע.
כבר לא פשוט למצוא היום תמונות של אישה יחידה בתוך פורום שכולו גברי. העולם התקדם, בטח שהתקדם: בכנסת יש כמעט שליש חברות כנסת, בממשלה יש קצת יותר משליש שרות. בכל מקום יש מנכ"ליות, יש רב-גונדריות, יש שופטות בבית המשפט העליון. ביום האישה מסקרת התקשורת חברות הייטק שמתגאות בעובדה שבהנהלה הבכירה שלהן יש חמישים אחוז נשים, אבל בעצם, למה לא מאה אחוז? שנים היו מאה אחוז גברים בהנהלה, ולאף אחד זה לא הפריע.
ויש גם סיפורים מעוררי השראה על יזמיות שמקימות חברות לנשים בלבד, שזה נחמד, אבל זו טיפה בים; כי נכון שכבר לא פשוט למצוא תמונות של אישה יחידה בתוך פורום שכולו גברי, אבל וואלה, זה גם לא מאוד קשה.
אם תסתכלו טוב, אתם תראו אותה: האישה היחידה בחדר. בפאנל הפרשנים במהדורת החדשות, בישיבות הדירקטוריון, בכיתה באוניברסיטה של תואר טכנולוגי כלשהו. היא שם, והיא עדיין לבד, מוקפת בגברים נינוחים שלא חשים בכלל באבסורד שבמעמד.
נהיה הוגנות: אין בכתבה אמירה כנגד הפורומים המוצגים בגלריה, למעט העובדה שבתמונות האלה, שצולמו במעמד מסוים ובתזמון מסוים, היה מיעוט נשי בולט. אולי רגע אחרי שהתמונה צולמה חזרו מהשירותים עשר נשים ושינו את יחסי הכוחות, אולי בתמונה נלכד במקרה רוב גברי כאשר מאחורי הקלעים מושכות בחוטים בהנהלה רוב מוחץ של נשים. אולי.
ואולי יש לנו עדיין דרך ארוכה ללכת, שכבר התחלנו בה ואסור לנו להתייאש. ובסוף הדרך הזו אין חמישים אחוז גברים וחמישים אחוז נשים בהנהלה, יש פשוט אנשים, וכולם וכולן יכולים במידה שווה ומקבלים הזדמנות שווה ומשתכרים שווה ומוערכים שווה, ולאף אחד זה לא מפריע.