נתחיל מהסוף. אמריקה זזה ימינה. סקר מקיף שפורסם אור ליום חמישי על ידי ה"ניו יורק טיימס" ורשת סי.בי.אס אינו מותיר מקום לספק. המפלגה הרפובליקנית ועמדותיה השמרניות מתחזקים בכל הגזרות, ברוב הדמוגרפיות, בכל הנושאים הבוערים.
בנובמבר הקרוב יתקיימו הבחירות לקונגרס. לשאלה "לו הבחירות התקיימו היום למי תצביעו?", התשובה היא 45% רפובליקנים, 39% דמוקרטים. הבחירות הן אזוריות ומאוד מקומיות לעיתים, אבל הטרנד ברור.
באותה הזדמנות נשאלו הבוחרים על הנושאים הבוערים:
מי יטפל יותר טוב בנושא הטרור?
52% ענו "הרפובליקנים", 31% ענו "הדמוקרטים" והשאר נמנעו.
מי יטפל יותר טוב בכלכלה?
49% ענו "הרפובליקנים", 38% ענו "הדמוקרטים" והשאר נמנעו.
מי ינהל יותר טוב את מדיניות החוץ?
49% ענו "הרפובליקנים", 37% ענו "הדמוקרטים" והשאר נמנעו.
בום, בום, בום.
ולמי תודה? לנשיא אובמה שהשפל בפופולריות שלו מתחרה רק עם זה של הנשיא ג'ורג' בוש השני באותה נקודה בכהונה, כלומר שנתיים לפני תום הקדנציה השנייה.
לשם השוואה, בנקודה זו הנשיאים רונלד רייגן (רפובליקני) וביל קלינטון (דמוקרט) היו גבוהים ב-50%. לאובמה יש כרגע תמיכה של 40%, קצת יותר מבוש השני, שעמד על 37% באמצע הקדנציה השנייה. לקלינטון ורייגן המספרים עמדו על 62% ו-63% בהתאמה.
חבל על ההתלבטות
מה שמביא אותנו אל הילרי קלינטון, שיכולה אולי להפסיק להתלבט ולחסוך לעצמה שנתיים של סיוט כי אמריקה הלכה למקום אחר. הילרי תפסה את הכותרות הפוליטיות של השבוע עם הופעתה, כשביל לצידה, במדינת איווה. אתה בא לאיווה רק מסיבה אחת – זו המדינה הראשונה שבה מתחילים את הפריימריז ואתה חייב לנצח במדינות הראשונות כדי לשרוד במרוץ. מה היא חיפשה באיווה? האירוע היה קלוש – מסיבת הסטייקים השנתית של הסנטור טום הרקין. הרקין ניסה בעצמו את מזלו בעבר בפריימריז של הדמוקרטים ללא הצלחה. מילא הוא - הילרי הייתה שם בפעם האחרונה בפריימריז של 2008. במקום הראשון זכה ברק אובמה שהמשיך לבית הלבן. למקום השני הגיע המועמד ג'ון אדוארדס, שלימים נזרק מהפוליטיקה משום ששיקר שניהל רומן עם אחת מעובדות הקמפיין שלו, שילדה גם ילד. הילרי הגיעה שלישית!
השבוע היא עמדה על הבמה והכריזה " איווה, חזרתי". ומיד הוסיפה שהיא עדיין מתלבטת אם לרוץ לנשיאות. המשחק הזה כבר הרגיז את התקשורת, שנשרכת אחרי הטיזינג הזה כבר יותר מדי זמן. מילא רשת פוקס ניוז שרודפת אחריה באובססיביות, גם מכיוון הפרשנים הליברלים נשמעו טרוניות בנוסח "נו כבר, תגידי כן או לא?".
אם יש התלבטות אמיתית אצל הילרי היא צריכה להיות סביב היכולת לקום מהשפל של המפלגה הדמוקרטית אחרי נשיאות אובמה. למרות שגילתה סימנים ראשונים של ניסיונות להתרחק ממנו יהיה לה קשה מאוד להימלט מהעובדות: היא הייתה לצדו קדנציה שלמה בתפקיד הסופר בכיר של שרת חוץ. זה נשיא שמקבל בינתיים ציון "נכשל" מהבוחרים על מדיניות חוץ ומלחמה בטרור. מה היא תעשה? תתקוף את מדיניותו / מדיניותה? אז גם אם היא תעבור בשלום את הסטייקים של הרקין באיוואה ותנצח בפריימריז של הדמוקרטים – בסוף תהיה שם מולה המפלגה הרפובליקנית. מה שקורה אצל הרפובליקנים מעניין באופן ההפוך. בעוד שהפלטפורמה מתחזקת והולכת, עדיין אין עליה כתובת. אין מועמד, אין שם. ג'ון מקיין הוא המנהיג הבולט והדובר העיקרי אבל הוא כבר התמודד על הנשיאות ונכשל ולא יעשה זאת שוב. אז מי כן? כמו שכבר נכתב כאן בעבר אולי ג'ב בוש, עוד מתלבט נצחי, אולי אחרים. בינתיים אין כתובת. לדמוקרטים יש את הקלינטונים שכל ילד מכיר, לרפובליקנים יש את המצביעים אבל אין מועמד.
ויש את ביל. ביל קלינטון נראה השבוע מעולה באיווה בחולצה המשובצת שהילרי התבדחה שם שקנתה לו ליומולדת. ראיתי את ביל קלינטון מקרוב מאוד לפני שנתיים. הוא סיים להיאבק במחלה ונראה רע מאוד, התקשה אפילו לדבר. משהו טוב עבר עליו. אולי העובדה שהוא משתדל להקפיד על תזונה טבעונית, אולי העובדה שבקרוב מאוד יהפוך לסבא. השבוע זה היה ביל אחר - חיוני ואנרגטי. גם הספיק לשחרר את לשונו בביקורת על בנימין נתניהו במהלך מפגש עם תורמים פוטנציאליים באיווה. היה זה דווקא "הארץ" ששם לב לדברים שהוקלטו על ידי רשת C-SPAN. מישהו אמר שם "אם לא נכריח את נתניהו לא יהיה שלום". קלינטון אמר "אני מסכים". דבר אחד אחד בטוח – עם הקלינטונים במרוץ לנשיאות לא יהיה משעמם בשנתיים הקרובות.