יומיים בעכו: יש עלים שפשוט חייבים למלא

הפעם אני נוסעת עם הבת שלי לגלות את הפנינים הקולינריות של עכו. כבר לקראת חומות העיר העתיקה אנחנו מבינות שעשינו בחירה טובה; ההרגשה היא כאילו חזרנו אחורה בזמן והגענו למקום פשוט ויפה יותר. השמחה רק גדלה כשהגענו, דרך הסמטאות הציוריות, למלון הבוטיק האפנדי של אורי ירמיאס ממסעדת אורי בורי: שני בתים עתיקים ועוצרי נשימה שחוברו יחד ושוחזרו בקפדנות, עם תקרות גבוהות, חלונות המשקיפים לים, מרתף יין וגג שכמו קורא לעלות אליו ולצפות בשקיעה.

כשסיפרנו למריה, פקידת הקבלה המקסימה, שבאנו כדי להכיר את הקולינריה האותנטית של העיר – היא מיהרה ושלפה את ארוחת הצהריים שהביאה מהבית, כיסוני בצק קטנטנים ומופלאים ממולאים בבשר טחון מעשה ידיה של אמה, והגישה לנו לטעימה. לא האמנו שכל כך מהר נמצא משהו כל כך טעים וכל כך אותנטי.

עוד התמזל מזלנו להכיר את מרוואן, עובד המלון תושב עכו, שברוחב לב הציע להראות לנו את העיר. תחילה הוא לקח אותנו למקום העבודה של עלי, חבר שלו, מומחה להכנת ממתקים ערביים – מחסן קטן, נקי ומסודר בצורה יוצאת דופן, עם סוגים שונים של מגשי ממתקים עגולים וגדולים שעליהם עבד בחריצות. את הממתקים הוא מוכר בעגלה צבעונית ומדהימה בשם "ממתקי מירנה", הסמוכה למסעדת אורי בורי.

לאחר מכן המשכנו עם מרוואן לחנות התבלינים של אביו, חמודי כורדי, מקום קטן ובו אביזרים שנאספו במהלך השנים ואינספור צנצנות של תבלינים. חמודי כיבד אותנו בקפה שחור, שהוגש בלי סוכר אבל עם תמר בתור ממתיק, הכיר לנו את כל התבלינים והסביר קצת על סגולות המרפא שלהם. לאחר מכן הוציא מארונות מסתוריים מאחורי הדלפק קופסה עם וניל ממדגסקר מופלא וזעפרן פרסי מיוחד, ואנחנו הרגשנו איך אנחנו הולכות ונשבות בכישוף. היינו מהופנטות. אחרי שלוש שעות יצאנו מהחנות, מצוידות בחבילה ענקית של תבלינים ובפילוסופיית החיים של חמודי כורדי, שעיקרה: לא לקחת אנשים כל כך ברצינות ולדעת להפריד את הראש מהלב כשצריך. אחרי שישנו על זה לילה אנחנו יכולות להגיד – האיש צודק.

את הטיול בעכו השלמנו ביום שאחרי בשוק, שם הכרנו המוני סוגים של עלים, שאת חלקם מעולם לא ראינו. משם אספתי את עלי הגפן, שעד מהרה הפכו לממולאים חלביים טעימים. עוד ביקור בבזאר הטורקי – עם כל החנויות, המעדניות והמסעדות – וזהו, הביתה. עם המון חוויות, ושקית אחת גדולה של עלי גפן למילוי.