את השוקולדים של טוני'ס שוקולונלי אתם בטוח מכירים מהרשתות החברתיות. כבר כשנתיים עברו מאז שהחלו לייבא אותם באופן לא מוסדר ארצה, והטבליות היפות באריזות הצבעוניות כבשו כל חנות ממתקים ופיד אינסטגרמי. כעת השוקולד של טוני שוקולונלי סוף סוף מגיע לרשתות הסופרמרקטים בישראל בייבוא מוסדר, ולכבוד היטמעותם במדפים נתבקשתי על ידי עורכת מדור האוכל במאקו לטעום את כל הטעמים על המדף ולדרג אותם. זאת עבודה קשה, אבל מישהו צריך לעשות אותה.
נתחיל מהסיפור של השוקולד עצמו: הסיבה שהשוקולדים של טוני'ס שוקולונלי מעוצבים כטבלה אי שוויונית נעוצה ברצון החברה לעורר מודעות לתעשיית ניצול הילדים המחרידה שמאחורי הקקאו (על פי פרסומים, למעלה ממיליון וחצי ילדים מועסקים בתעשיית הקקאו במערב אפריקה בתנאים קשים). חברת טוני'ס שוקולונלי התפרסמה בזכות השוקולד שלה שמיוצר בתהליך שמתחקה אחר חומרי הגלם ומקורם, במטרה להביא לצרכן שוקולד שנעשה ללא עבדות (המותג גם מחזיק בתו סחר הוגן). זאת גם הסיבה להיותו יקר יותר משוקולדים תעשייתיים אחרים. מאז, מותג טוני'ס שוקולונלי גדל והפך למותג שוקולד פופולרי בחלקים רבים בעולם, עד שלפני שנה, הוצא מרשימת תו תקן עולמית לשוקולד שמיוצר במאה אחוז ללא עבדות. ההסרה מהרשימה התבססה על קשרי עבודה וייצור של שוקולונלי עם ענקית השוקולד העולמית קאליבו. החברה מצידה טענה שהעבודה עם קונגלומרט שוקולד נובעת בדיוק מהרצון להנחיל את ערכי המותג האתיים גם בחברות ענק וכי הם עדיין מייצרים את השוקולד שלהם מאה אחוז ללא מעורבות עבדות וניצול.
וכעת לשוקולד עצמו: הטעמים של שוקולונלי שאפשר למצוא כעת על המדפים בכל סופר הם שוקולד חלב קלאסי, שוקולד חלב עם אגוזי לוז, שוקולד חלב עם שקדים ודבש, שוקולד מריר 70% ושוקולד מריר עם שקדים ומלח (יש עוד המון טעמים של המותג שקיימים בחנויות ממתקים שונות). המחיר: 18.90 שקלים לחפיסה שמשקלה 180 גרם (לצורך השוואה, חבילת שוקולד חלב של עלית במשקל מאה גרם עולה כארבעה וחצי שקלים, כששוקולד מריר איכותי עם שבעים אחוזי קקאו עולה כ-15 שקלים לחבילה של כ-90 גרם).
הדירוג
נתחיל בשוקולד המריר עם 70 אחוזי מוצקי קקאו. בשורה התחתונה: לא מרשים. השוקולד עצמו היה בסדר גמור מבחינת הטעם, אם כי ממש לא מרגיש איכותי יותר ממותגי שוקולד אחרים ואף להפך. החוויה הפכה למאוד מסורבלת במקרה של טוני'ס שוקולונלי כי שוקולד מריר הוא יותר קשה לנגיסה משוקולדים אחרים וכשהטבלייה כה שמנמנה, לקחת ממנה ביס זה פשוט לסדוק את השן. לא סתם מרבית השוקולדים המרירים באחוזים כאלה לרוב מוגשים בטבליות דקיקות מאוד, לחוויה אלגנטית וחיובית.
השוקולד המריר עם מלח ים ושקדים היה טוב בהרבה מאחיו המריר יותר. המלח נותן קונטרה נהדרת למתיקות (אם כי אפשר היה להרגיע איתה ולתת יותר במה לשוקולד עצמו, בכל זאת בשוקולד עסקינן), והשקדים פריכים ומוסיפים עניין למרקם. זה היה טעם מעניין יותר, עז, וכזה שעושה הרבה יותר חשק לקחת עוד חתיכה.
שוקולד החלב הקלאסי היה הרבה טוב במרקמו מהשוקולד המריר אבל מתוק מאוד. גם פה העובדה שכל חתיכה מהשוקולד הזה היא גדולה יותר בגלל הנפח שלו, הפכה את הביס לפצצת מתיקות שלא בהכרח היטיבה עם החוויה. כאן נחלצו לעזרתו של שוקולד החלב אגוזי הלוז, שהפכו את שוקולד החלב של שוקולונלי לחוויה מהנה יותר ומתוקה פחות. אחלה שוקולד למי שאוהב את השילוב האלמותי קקאו ואגוזי לוז.
דווקא הטעם שהבריק יותר מכולם היה שוקולד חלב עם שקדים ודבש: טעם מקורי עם נוכחות ניכרת של דבש (שעושה דביק בשיניים, אבל אין מה להתעכב על זה) ושקדים קצוצים דק ופריכים. זה היה הטעם המוצלח ביותר בגזרת שוקולד החלב, וכזה שאפשר בשמחה לרדת על חבילה ממנו.
בשורה התחתונה טוני'ס שוקולונלי, כשהוא חף מתוספות מסקרנות, הוא שוקולד די משעמם שלא מרגיש איכותי מספיק על מנת להצדיק את מחירו (בוודאי שלא השוקולד המריר שמגיע בתצורה כל כך לא נעימה ואלגנטית). המיתוג המצוין של השוקולד הזה בפירוש משפיע על כלל החוויה, ואי אפשר לזלזל בכך, כי אוכל זה לא רק הטעם.
אבל אם כבר להשקיע בשוקולונלי, לדעתי, הטעמים הטובים יותר הם בפירוש אלא שהם גם מקוריים ומעניינים, עם תוספות כמו דבש ושקדים או שוקולד עם מלח ים, אז הופך השוקולד הזה לחטיף של ממש שאפשר ליהנות ממנו הרבה יותר.