העלייה הגדולה של שנות ה-90 של המאה הקודמת הביאה לארץ גם תרבות אוכל סובייטית. היא התקיימה בעיקר בערים עם ריכוזים גדולים של אוכלוסיית עולים כמו אשדוד, ראשון לציון ונתניה, שם נפתחו לא מעט מסעדות שהגישו את המטבח הסובייטי והנגישו את תרבות הבילוי של ברה"מ כדי לענות על הצורך המתהווה. בתל אביב, לעומת זאת, מלבד באבא יאגה הוותיקה וויקינג, לא ממש התפתחה סצנה של אוכל רוסי. באבא יאגה כבר מזמן לא מתפקדת כמקום של אוכל רוסי, וויקינג תמיד אתגרה עם הבעלים הזועף באופן תמידי והשירות הלא ידידותי.
אבל אז הגיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הארץ קלטה 100 אלף עולים שהגיעו ממוסקבה, וממש רגע לפני 7 באוקטובר הארור החלה מסעדת וילה מארה, אחותה הצעירה של באבא יאגה, להגיש תפריט אוקראיני עם מאכלים סובייטיים מובהקים כמו בורשט, גרבדלקס בליני, גביניות (סירניקי), ורניקי ופלמני. באותם הימים ממש נפתחו בתל אביב גם שני מקומות חדשים: דוכן סטריט פוד צנוע שמתמחה בבליני רוסיים ובית קפה היפסטרי בסגנון אירופי קלאסי שמגיש גם כמה מנות טייק אוף רוסיות. מעבר לטיימינג הפתיחה, יש לשני המקומות עוד מכנה משותף: בשניהם הבעלים הם עולים חדשים (חדשים ממש) שברחו לפני שנה וחצי מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אבל מלחמה, מתברר, היא לא משהו שאפשר באמת לברוח ממנו, והנה היא מצאה אותם גם כאן, מנסים להרים עסק חדש בתקופה קריטית וקשה לכולם, ובכלל זה לשוק המסעדנות.
אורבי
את אורבי, שמסתתר בתוך המתחם של שלישיית פלורנטין, פתחו שלושה חברים ממוסקבה - קיריל ויורה, שעלו לפני שנה וחצי, ומאשה שעלתה לפני 5 שנים. לכולם ניסיון בעסקי אוכל ונראה שהם יודעים מה הם עושים.
האווירה באורבי היפסטרית לא פורמלית, הכי רחוק מכל מה שמזוהה עם רוסיות, סובייטיות או אירופיות, אבל התפריט מדבר אירופה קלאסית. אין פה כמעט כלום ים תיכוני, לא תמצאו פה "פותחים שולחן", אין מנות חלוקה ואין נשנוש ליד הדרינק. בתפריט, שבנה שף פאבל קוזמין שהוטס במיוחד לשם כך ממוסקבה, יש מאפיינים מזרח אירופיים מודרניים ורק מנה אחת רוסית פרופר. אנשי אורבי לא רוצים שתתייגו אותם כבית קפה רוסי, ובאמת חוץ מזה שהצוות כולו דובר רוסית, לא מורגשת כאן אקזוטיקה רוסית או סובייטית אפילו לא במרומז.
תפריט הבוקר של אורבי מציע מנות כמו חביתת קצ'ה או פפה עם אספרגוס, מקושקשת עם אספרגוס, בנדיקט עם סלמון ובייקון, צלחת של פירה אלוהי ומעליו נקניק מורטדלה מבשר לבן, פטריות פורטבולו מוקפצות וביצה עלומה, טוסט אבוקדו עם ספגטי זוקיני, טוסט טונה, ביצת עין בקארי, פנקייק עם ביצת עין וסירופ מייפל, סלט ירוק עם מנגו, זוקיני, ברוקולי, מלפפון, אגוזים וצ'ילי וסירניקי. על הסריניקי (56 שקלים) אנחנו רוצים להתעכב כי מדובר במנה מושלמת של גביניות - מין פנקייק גבינה קטן, שמנמן ורך שבתוכו גבינה לבנה חצי קשה; יצירת מופת של נימוחות חמימה שמוגשת עם ריבת אוכמניות שמכינים במקום ושמנת חמוצה במרקם קרמי חלק וקטיפתי.
מנה מסקרנת נוספת מספקת פרספקטיבה חדשה על מנת הסופר פוד הרוסית של כל הזמנים – הדייסה. באורבי מגישים דייסת אורז עם חלב קוקוס, שמן לימון ואננס בגריל (42 שקלים) – טייק אוף מודרני מעניין וחריג בנוף התל אביבי. יש גם מנות בוקר קלאסיות כמו פנקייקים עם גבינת שמנת וריבת אוכמניות, האש בראונז (הרי הן לביבות תפוחי אדמה) שמוגשות עם סלמון כבוש וביצה עלומה ולקינוח טירמיסו ארל גריי.
תפריט הערב של המקום נוטה יותר לכיוון הצרפתי וכולל פלפל פדרון, טוסט גריל צ'יז עם תאנים, לשון בקר, טרטר בקר קלאסי ומנה של קלמרי עם קרם קוקוס.
כל המנות שטעמנו באורבי התאפיינו בביצוע מושלם ובטעם מעניין, אז אל תיתנו לשירות הלא מלוטש והמעט מפוזר להטעות אתכם. מבחינה קולינרית מדובר במקום מאוד מוקפד, שבכל מנה בו מורגשים המחשבה והיצירתיות.
אורבי. מעון 5א תל אביב. שעות הפעילות משתנות וכדאי להתעדכן בחשבון האינסטגרם
אש בלין (ESH BLIN)
את הדוכן הקטן שבו מכינים בלין אפשר בקלות לפספס, כי הוא קטן ולא צעקני, לא ממותג ולא טרנדי, אבל בו מכינים את המאכל הכי רוסי שיש. הבלין (ביחיד) הוא האח הרוסי של הקרפ הצרפתי, ולעומת הבליני הקטנים והשמנמנים הבלין הוא גדול ודק. הוא רך יותר מהקרפ, הרבה פחות מתוק, דקיק ומושלם עם כל דבר שתשימו עליו או בתוכו. אפשר לקפל אותו, אפשר לגלגל אותו, אפשר לאכול אותו מתוק ואפשר להפוך אותו לארוחה ממש, אבל תמיד אוכלים אותו בסכין ומזלג.
את המקום הזה פתחו ארבעה שותפים, כולם עולים חדשים מרוסיה שעזבו בגלל המלחמה. לארבעתם אין ניסיון בתחום האוכל, ובכל זאת החליטו לקחת טרנד מוסקבאי ולהביא אותו לישראלים. התפריט מציע בלין (אחד לאחד כמו בבית של סבתא סובייטית) עם בשר בקר; עם ביצה, רסק עגבניות וגבינה; עם עוף ורוטב שמנת; עם סלמון וגבינת שמנת; עם האם אנד צ'יז; עם פטריות, שמנת וגבינה; עם 4 גבינות; וגם עם עוף, פטריות ושמנת. המחירים של המנות נעים בין 37 ל-48 שקלים לקרפ אחד גדול, מקופל שמוגש על צלחת עם סכו"ם. אגב, יש גם גרסאות מתוקות עם תפוחים וקרמל, עם נוטלה או עם ריבה, וגם אחת עם גבינת טבורוג רוסית, אגוזים ודבש (25-30 שקלים).
במוסקבה המנה הזו הפכה לסטריט פוד פופולרי כמעט כמו מקדונלד'ס, והיזמים מאמינים שגם כאן זה היה יכול להצליח, אלמלא המלחמה שרוקנה את רחובות תל אביב מאנשים. יחד עם הבלין מציעים במקום החדש גם משקה בשם גלאסה, שהוא בעצם קפה עם גלידה, משקאות "ראף" קטיפתיים, כלומר אספרסו, שמנת וסירופ שיכול להיות בטעמי לבנדר, תפוזים, מאצ'ה או קקאו, וכמובן תה במבחר טעמים, שילך עם הבלין.
קרליבך 25 תל אביב, 055-2898170, ראשון-שלישי, חמישי 9:00-20:00, רביעי 9:00-18:00, שישי 10:00-20:00, שבת 10:00-15:00