כמו בכל יום שישי, גם ביום שישי 6 באוקטובר "החומוס של טחינה" ברחוב הרצל בשדרות היה מלא בלקוחות שניגבו את מנת הרמזור האגדית. הייתה במקום אווירת שישי של קבלת שבת, עם צ'ייסרים של ערק, מלבי לקינוח וצוות שמח. מאז ה-7.10, מוסד האוכל האייקוני של העיר עומד שומם, קירותיו מכוסים בתמונות החטופים וכדי לשרוד את המלחמה הוא זקוק לכם.
"החומוס של טחינה" היא מוסד שפועל מאז 2010 ברחוב הראשי של שדרות והיה הראשון שהתחיל את הסצנה שהתפתחה מסביב לאט לאט, בין היתר בזכות הרוח הצעירה שמביאים לאזור סטודנטים של מכללת ספיר. המקום שהתחיל בתור פינה סטודנטיאלית הפך לקונצנזוס של שדרות בזכות הנדיבות, מצב הרוח המדהים שיש לכל מי שנכנס כדי לאכול או כדי לעבוד במשמרת ואם לא ביקרתם במקום - תתקשו להבין את הרוח התוססת של העיר שזכתה להכי הרבה כותרות ב-20 השנים האחרונות.
את החומוסייה הלא רגילה הזו פתחו לפני 12 שנים תומר עדס ושי סיגל, ילידי קיבוץ כפר עזה. הם בסך הכול רצו שיהיה בעיר חומוס ולחסוף נסיעה אל החומוסולוגים הוותיקים של רמלה עכו או יפו. אז הם לקחו צריף קטן במרכז העיר וכל השאר היסטוריה.
בעבר הייתה לחומוסייה נציגות תל אביבית, שבינתיים כבר נסגרה, וכיום קיימים 2 סניפים נוספים, בבאר שבע ובירושלים. בימים כתיקונם מתנגנת במקום מוזיקת רגאיי ומנת הדגל הצבעונית "רמזור" נוחתת מדי כמה דקות על עוד שולחן. הרמזור היא מנת הדגל של החומוס של טחינה ומדובר על צלחת חומוס עם שתי מסבחות: ירוקה שמבוססת על רוטב פטרוזיליה ואדומה שמבוססת על עגבניות ושום. כל צלחת חומוס, מכילה משחת חומוס חלקה וקטיפתית, גרגרים, מסבחות וטחינה מעל. חוץ מחומוס מגישים בחומוס של טחינה תפריט פשוט עם מלא הומור ובו מנות כמו "חציל מפיל", "פטריות בגבוה" ומלבי חלומי. כל מנות החומוס מוגשות עם פיתות שמנמנות שנאפות במקום וחמוצים, ומי שמעוניין בריפיל מקבל בשמחה רבה ללא תוספת מחיר.
״החומוס של טחינה״ זה לא מסעדה, זה הווייב של העיר ומכיוון שכולם בחומוסייה הזו מאמינים בקארמה טובה, מדי שנה, מקיימים במקום ״יום חומוס בחינם״ על מנת לפנק את הלקוחות הקבועים ולאפשר ללקוחות חדשים להכיר את המקום בלי לשלם כסף.
בימים אלה עדס ומשפחתו מפונים ושותפו שהוריו בשבי, מגויס בצו 8. כדי לשרוד את המצב ולקום על הרגליים ביום שאחרי המלחמה החלו אנשי החומוס של טחינה בגיוס המונים בהדסטארט. לתמיכה בפרויקט "גרגר של תקווה" היכנסו, מי יודע אולי ביום מן הימים תזדמנו לשדרות ותרצו לנגב איזה חומוס לצלילי רגאיי.