אחרי שכל קינוח שני - מגלידות, דרך עוגות ועד פרלינים - זכה השנה למהדורה בטעם שוקולד דובאי, ואפילו מותג השוקולד העולמי האהוב לינדט השיק (לפני חודש) את טבלת שוקולד הדובאי שלו, גם בשוקולד עלית החליטו להצטרף לחגיגה. באיחור ניכר אומנם, אבל האם הגרסה המקומית מצליחה לתת פייט לדבר האמיתי?
נתחיל בשורת המחיר: שוקולד דובאי הוא מוצר יקר מיסודו. כבר במבחן הטעימה של הדבר האמיתי התפלצנו מהמחיר, אבל לפחות היה מה שהצדיק אותו, ולו במידה מסוימת - טבלת שוקולד חלב עבה וכבדת משקל עם מילוי שופע של מחית פיסטוק עם טחינה וקדאיף. 65 שקלים עלתה אז הטבלה המקורית היישר מדובאי, וגם כשיצאה לראשונה טבלת שוקולד דובאי ישראלית, שיוצרה ביבנה עבור מותג המתוקים סוויטיים, המחיר היה שערורייתי (69 שקלים), אבל לכל הפחות היה אפשר איכשהו להבין למה.
ומה בעלית? במותג המקומי מבית שטראוס החליטו להוזיל את המחיר פלאים ל-22 שקלים בלבד. המחיר הזה גרם לי להתפלא ואפילו להתרשם. אלא שבעודי מנסה להבין את מהות העלות הסבירה (גם אם יקרה בהרבה משוקולדים אחרים של עלית) הצצתי ברשימת המרכיבים. להפתעתי, גיליתי שיש בה שפע סוכר, ואפילו כמות נכבדת של חמאת קקאו. ומה אין בה? פיסטוק. אפילו לא רמז קל שבקלים לנוכחות האגוז הירוק והיפה. בשוקולד עלית החליטו שעבור הקהל הישראלי כדאי להשקיע במארז מעוצב יפה וגם ביחסי ציבור. אבל בחומר הגלם עצמו? על זה אפשר לוותר.
במקום מחית פיסטוק תמצאו בגרסה של עלית שוקולד חלב שעוטף מחית אגוזי לוז עם חומרי טעם וצבע ירקרקים שמזכירים את הנראות של הדבר האמיתי. יש גם קצת שערות קדאיף פריכות שמבצבצות להן מהשכבה הירוקה הבהירה. אחרי ההלם הראשוני הצצתי שוב במארז, ומיד קפצו להן המילים "מהדורה מיוחדת של שוקולד חלב בסגנון דובאי", ו"מילוי קרם בטעם פיסטוק". פתאום הכל היה ברור: החזות משדרת יוקרה ודמיון למוצר המקורי. התוכן עצמו? מיותר, אפשר לכסתח עם ניסוחים פתלתלים. הרי באינסטגרם לא טועמים, רק משדרים שהכל נהדר ויפהפה. אז מה זה משנה מה יש בפנים?
הבעיה היא שאנחנו כאן דווקא כן טועמים. ובמבחן הטעם מדובר בשוקולד שהוא אכזבה הרבה יותר מדי מתוקה. במקום נוכחות נעימה ומעודנת של פיסטוק מקבלים כאן מתיקות עזה של שוקולד חלב ומלית מתוקה אפילו יותר, שלא מאזנת אלא מעלה את רף הסוכר לקיצוניות. מלבד העובדה שחומרי הגלם מרגישים לא מספיק איכותיים, השימוש בחומרי טעם וריח ניכר מאוד, ואין בין טבלת השוקולד הזו לדבר המקורי ולו קשר מרוחק. האלמנט היחיד שמציל קצת את החוויה הוא שערות הקדאיף, שמעניקות טיפה פריכות לכל התרחיש המדכא הזה - אבל גם הפריכות הזאת שונה בתכלית מהעושר בסגנון כנאפה המתמוסס בפה של השוקולד האמיתי מדובאי.
הודעת יחסי הציבור של השוקולד החדש מבית עלית מעידה כי מדובר בפרשנות ישראלית לטרנד העולמי, בצירוף לראשונה לכשרות בד"ץ העדה החרדית שמאפשרת לו להיכנס לכל ארון ממתקים בישראל (אם חבר שומר כשרות המתין לתעודה רשמית כדי לנסות, עדכנו אותו שזה בהחלט לא הטעם שכל העולם מדבר עליו). עצוב מאוד שבמקום לזכות בחומרי הגלם האיכותיים ובמוצר מוקפד בייצור כחול-לבן, שמאפשר לתמוך בחברה מקומית, הקהל הישראלי זוכה ב"פרשנות" "בטעם פיסטוק" שהיא ביטוי לעובדה שכבר התרגלנו להיות צרכנים סוג ב' שמשלמים הרבה על מעט מאוד.