החטיפים הקוריאניים, לצד מנות חמות בסגנון של ראמן ואפילו טוקבוקי קוריאני כבר נכנסו חזק לשוק הישראלי בשנה החולפת. כבר בקיץ הקודם גלידות אסייתיות צברו יותר ויותר דומיננטיות ברשת ובעקבות כך בשווקים ובחנויות ברחבי הארץ. עכשיו, אחד מהשלגונים המדוברים ביותר ברחבי הטיקטוק והרשת בכלל הוא מלונה (MELONA), שלגון פירות קוריאני צבעוני, שכמובן שטעמנו.
כ-8 שקלים יעלה לכם המלבן הזה, או סביב 69.90 שקלים למארז של שמינייה. השלגון הזה כבר רווח בארה"ב וכמובן ברחבי אסיה (לפני כשנתיים בשיא טרנד הרולאפס והגלידה - הוא כיכב בלא מעט סרטוני טעימות של השילוב הקפוא). בארץ אפשר למצוא את שלגוני המלונה במגוון טעמים בין היתר בחנויות גלידות מתמחות ובסניפי של רשת AM:PM. אנחנו דגמנו את הבננה, הקוקוס, המלון (הטעם המקורי שעל שמו גם נקראת הגלידה) והמנגו.
הדבר החיובי המשותף לכל הטעמים של מלונה הוא המרקם המצוין של השלגון: מרקם רך וקרמי שמזכיר ג'לטו והרבה יותר "גלידתי" מאשר שלגונים אחרים בסגנון. הטעם המוצלח ביותר מבין הרביעייה היה ללא ספק המלון - החל מארומה מלונית רעננה ומושכת וכלה בטעם פירותי עוצמתי שמוציא את המיטב מהפרי. גם רמת המתיקות של השלגון הייתה מתונה ולא מוגזמת, והתוצאה שלגון קיצי מהמהנים ביותר שנתקלתי בהם לאחרונה (מוזמנים לצפות בטעימה המלאה ולעקוב לעוד).
טעמי המנגו והקוקוס התחרו ביניהם על המקום השני בדירוג: גם שלגון המנגועשה כבוד לפרי והרגיש קצת כמו מיץ מנגו סמיך שהומר לשלגון במרקם, שהוא כאמור, הכוכב של הסיפור פה. הקוקוס הרגיש פחות עצים משני טעמי הפירות האחרים עם נוכחות קוקוס חביבה אבל לא יותר מדי עזה. מי שמחפש קוקוס בגרסה מעודנת יותר ימצא כאן את מבוקשו.
הטעם הכי פחות טוב היה ללא ספק הבננה שהרגיש כמו שלגון בטעם גומי בננה, וזה לא נאמר לחיוב למרות החיבה הגדולה שיש לי לגומי בננה. גומי הוא גומי, גלידה היא גלידה, וגלידת בננה לא אמורה להיות בטעם של גומי. המתיקות של טעם הבננה הייתה גם היא לא פרופורציונלית, ובשורה התחתונה קשה מאוד לקלוע עם טעם בננה תעשייתית וגם הגלידה הזאת אינה יוצאת דופן על אף איכויותיה.
לרוב מוצרים שצפים מהרשת מתבררים פעמים רבות כאכזבה, בטח בתחום האוכל. הפעם השלגונים של מלונה, בייחוד בטעם המלון המקורי והמפתיע ביותר, דווקא התבררו כיציאה שכדאי לשים אליה לב בקיץ הקרוב: "צנועים" למראה, אבל שובבים, פירותיים ובמרקם מעולה.